משרד עורך דין א. טסמה

בחודשי הקיץ צפויים העובדים לקבל את דמי ההבראה השנתיים במשכורת, וכפי שפרסמנו ב-ynet, בעוד במגזר הציבורי הסכום ליום עלה באופן הדרגתי בשנים האחרונות, במגזר הפרטי הוא נותר כפי שהיה. איך מחשבים את התשלום, מי זכאי לו והאם ניתן להמיר אותו בנופש ארגוני? שאלות ותשובות

עובדים רבים צפויים לקבל בחודשי הקיץ את דמי ההבראה שלהם. אולם בעוד שבמגזר הציבורי התשלום לכל יום הבראה עומד כבר עכשיו על 471 שקלים ליום, וסכום זה עלה בשנה האחרונה מ-449 שקל בהתאם להסכמים הקיבוציים, במגזר הפרטי התמונה שונה לגמרי. כפי שפרסמנו ב-ynet, העלאת סכום דמי ההבראה במגזר הפרטי מתעכבת בינתיים וככל הנראה לא תיכנס לתוקף גם במשכורות חודשי הקיץ הקרוב. הסיבה: חילופי האשמות בין ההסתדרות, ארגוני המעסיקים ומשרד העבודה.

אז איך מחשבים את דמי ההבראה ומה חשוב לדעת? גיבשנו מדריך שאלות ותשובות בסיועו של עו"ד אבי טסמה, מומחה לדיני עבודה ומייסד משרד עו"ד טסמה, המתמחה בייצוג עובדים ומעסיקים מדריך בנושא.

דמי ההבראה משמשים תחליף לנופש לעובדים, שבעבר מקומות העבודה נהגו לממן. המקור החוקי לתשלום דמי ההבראה הם הסכמים קיבוציים וצווי ההרחבה.

מי זכאי ואיך מחשבים?

לדמי ההבראה זכאים כל העובדים במשק, בתנאי שהשלימו שנת עבודה. יש לציין כי עובדי ניקיון זכאים להבראה מהיום הראשון, בשונה מהיתר שזכאים רק אחרי שהשלימו שנת עבודה.

דמי הבראה מחושבים לפי הנוסחה הבאה: (שווי יום הבראה) X (מס' ימי הבראה בכל שנה).

שוויו של יום הבראה במגזר הפרטי עומד היום על 378 שקל. במגזר הציבורי: 471 שקל.

היקף ימי ההבראה גדל עם שנות הוותק, ובקרב רוב העובדים זה נקבע לפי המדרגות הבאות: בשנת הוותק הראשונה – 5 ימים; בשנים 2-3 – 6 ימים; בשנים 4-10 – 7 ימים; בשנים 11-15 – 8 ימים; בשנים 16-19 – 9 ימים והחל מהשנה ה-20 – 10 ימים.

כלומר מי שעובד 20 שנה בחברה פרטית, יקבל 10 ימי הבראה כפול 378 שקל, שהם 3,780 שקל. מי שעובד במגזר הציבורי חמש שנים יקבל: 7 ימי הבראה כפול 471 שקל, שהם 3,297 שקל.

כאמור, בזמן שבמגזר הפרטי לא חל כל עדכון כבר שמונה שנים בסכום, במגזר הציבורי התשלום לכל יום הבראה עומד היום על 471 שקל ליום, וסכום זה עלה בכל שנה בשנים האחרונות בהתאם להסכמים הקיבוציים. אשתקד הושג למעשה הסכם להעלות את דמי ההבראה במגזר הפרטי עבור כל יום הבראה המגיע לעובד מ-378 שקל ל-400 שקל, אולם בשל העדר צו הרחבה חתום, בשלב זה הסכום עומד על 378 שקל ליום.

 

מה ההבדל בין עובד במשרה מלאה לחלקית לעניין דמי ההבראה?

עובד זכאי לדמי הבראה באופן יחסי להיקף המשרה שלו בפועל. לכן, אם מדובר בעובד בהיקף של 75% משרה, הוא יקבל רק 75% מדמי ההבראה.

מה לגבי עובדים בתפקידים בכירים או בשכר גבוה?

גובה השכר או בכירותו של העובד אינם רלוונטיים. לפי הוראות החוקיות היבשות, למנכ"ל ולעובד הזוטר ביותר בחברה ישולם אותו סכום של דמי הבראה בהתאם לוותק (אין איסור לשלם לעובד, בכל תפקיד שהוא, דמי הבראה גבוהים יותר מהחובה החוקית).

האם העובד והמעסיק יכולים להסכים ביניהם לוותר על דמי הבראה?

עו"ד טסמה מבהיר כי "הזכות לדמי הבראה היא אחת מ'זכויות הבסיס' שלא ניתן לוותר עליהן (בדומה לפנסיה, פיצויי פיטורים או חופשה). החוק לא מכיר בכלל בוויתור של העובד על דמי הבראה. לכן, אם דמי ההבראה לא שולמו, מכל סיבה שהיא, העובד יכול לדרוש אותם מהמעסיק".

האם אפשר לתבוע דמי הבראה לאחר סיום העבודה (בפיטורים או התפטרות)?

בסיום העבודה זכאי העובד לקבל את דמי ההבראה שטרם שולמו, בשנת העבודה האחרונה או בשנים קודמות. אם המעסיק נותר חייב דמי הבראה לעובד, העובד יהיה רשאי לתבוע בבית הדין האזורי לעבודה.

לגבי תקופת ההתיישנות לתביעת דמי הבראה, עו"ד טסמה מציין כי בשנים 2016-2017 תקופת ההתיישנות הוארכה משנתיים לשבע שנים, תחילה בהסכם קיבוצי (שנחתם ביולי 2016) לאחר מכן בצו הרחבה (שנחתם בינואר 2017).

לכן, עובדים שסיימו לעבוד לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (תלוי איפה הם עבדו), יוכלו לתבוע דמי הבראה רק עבור שנתיים אחורה. עובדים שהחלו לעבוד לאחר מכן, יוכלו לתבוע את דמי ההבראה משבע השנים האחרונות.

דמי הבראה - כתבה ידיעות אחרונות עורך דין דיני עבודה אבי טסמה
כתבה מתוך ידיעות אחרונות מאת עו"ד אבי טסמה

האם המעסיק יכול להחליט שהעובדים ייצאו לנופש ארגוני במקום לשלם להם דמי הבראה?

דרך נוספת לשלם את דמי ההבראה היא באמצעות מימון נופש לעובדים. כדי לבצע את התשלום באופן הבא, הדבר צריך להיעשות בתיאום מראש ובהסכמת העובדים ובעלות שלא תפחת מהסכום שהעובד היה מקבל במקום הנופש שהמעסיק מימן.

האם כמעסיק אני יכול לא לשלם דמי ההבראה כסכום חד פעמי אלא בפריסה שונה?

כן. בהסכמת העובד/ת. שיטה מקובלת היא לפצל את התשלום הגלובלי ל-12 תשלומים חודשיים, שמשולמים בשורה נפרדת בתלוש השכר.

מאמר זה נכתב ע"י עורך דין אבי טסמה באתר Ynet ובעיתון ידיעות אחרונות.

לקריאת המאמר באתר Ynet לחצו כאן.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטופס או בטלפון 050-7573158

Scroll to Top