משרד עורך דין א. טסמה

1. כללי

​חוק חופשה שנתית, תשי"א (1951) קובע כי ערך יום חופשה לעובד "בשכר" יחושב לפי "שכר העבודה היומי הממוצע" של העובד.

"שכר עבודה יומי ממוצע" הוא הסכום המתקבל מחילוק השכר ששולם לעובד בשלושת החודשים שקדמו לחופשה ב-90. מומלץ לערוך את החישוב בהתאם לגובה השכר בשלושת החודשים האחרונים שקדמו ליציאה לחופשה.

לפי סעיף 10(א) לחוק חופשה שנתית, דמי החופשה שעל המעסיק לשלם לעובד יהיו בגובה שכר העבודה "הרגיל" של העובד.

2. רכיבי השכר הנכללים בערך יום חופשה

לפי סעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית והפרשנות שהוענקה לסעיף זה בפסיקת בתי הדין לעבודה, המונח "שכר עבודה" (כבסיס לחישוב דמי החופשה) מתייחס לכל תמורה (בכסף ו/או בשווה כסף) המשולמת לעובד ע"י המעסיק בעד שעות העבודה הרגילות של העובד. בהתאם לכך, תמורה המשתלמת לעובד עבור עבודה בשעות נוספות ו/או עבור כיסוי הוצאות מיוחדות ששולמו לעובד- לא תיכלל ב"שכר העבודה" לצורך חישוב דמי החופשה לעובד.

לאור האמור, רכיבי השכר כגון: שעות נוספות, שכר עבור עבודה ביום המנוחה השבועי, אש"ל, נסיעות, אחזקת רכב וטלפון (לא מדובר ברשימה ממצה), לא יכללו ב"שכר עבודה" לצורך חישוב גובה דמי החופשה להם זכאי העובד. מנגד, בנסיבות מסוימות, בונוסים ותמריצים המשולמים לעובד במסגרת עבודתו ייתכן וכן יכנסו תחת ההגדרה של "שכר עבודה".

3. סיכום

דמי החופשה של עובד בשכר יחושבו באופן הבא: שכר רבע השנה שקדמה לחופשה X מס' ימי החופשה של העובד / 90.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158

ערך יום חופשה לעובד שעתי Read More »

מבחינת העובד, הרכב משמש אותו ואת משפחתו באופן כללי, ולא רק לצרכי עבודה.

מבחינת המעסיק, מדובר ברכב עבודה, ובמצב שאין עבודה, אין לעובד צורך ברכב (וזאת בנוסף לעובדה שהמשך השימוש של העובד ברכב בתקופת החל"ת עולה כסף למעסיק).

כיצד פועלים?

ראשית, חשוב לציין שבאופן רגיל, רכב עבודה מהווה חלק מתנאי העבודה של העובד. לאור זאת, ככל שהמעסיק שולל מעובד רכב שניתן לו לצרכי עבודה, הדבר יכול להיחשב כהרעת תנאים (בגינה יכול העובד להתריע על הרעת תנאים ולבחור במסלול של התפטרות בדין מפוטר ולדרוש את פיצויי הפיטורים).

שנית, חשוב להבהיר כי באופן עקרוני, במצב של חל"ת הסכם העבודה ממשיך להתקיים (וכך גם יחסי העבודה), אך הוא עובר למצב של "השהייה" (הקפאה). לאור העובדה שהסכם העבודה "מוקפא", גם הוותק של העובד וזכויות נוספות נמצאות במצב של "הקפאה" (צבירת הזכויות מתחדשת בסיום החל"ת).

מה עושים?

כשמדובר בתקופת חל"ת ההנחה היא שהזכות לרכב עבודה, כמו יתר הזכויות שניתנות לעובד במסגרת יחסי העבודה (הבראה, חופשה, מחלה וכו') נכנסת למצב של "הקפאה". כלומר, ככל שהמעסיק דורש את הרכב בחזרה, על העובד למסור בחזרה את הרכב.

אחד הפתרונות המוצעים בנסיבות כאלה, הוא להגיע לסיכום (עדיף סיכום בכתב) בין העובד למעסיק במסגרתו ייקבע כי העובד ימשיך להחזיק ברכב בתקופת החל"ת, ושווי השימוש ברכב בתקופת החל"ת יוכר כחוב של העובד כלפי המעסיק, חוב שיקוזז לאחר חזרת העובד לעבודה (או במסגרת תשלומי גמר החשבון, במקרה שלאחר תום החל"ת הוחלט שלא לסיים את יחסי העבודה).

בכל מקרה, חשוב להדגיש כי יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולפעול באופן החוקי המתאים בכל מקרה.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158

האם עובד שהוצא לחל"ת נדרש להחזיר את רכב העבודה שניתן לו ע"י המעסיק לצרכי עבודתו? Read More »

1. מקובל לחשוב שחובת השימוע חלה רק בין מי שמתקיימים ביניהם יחסי עבודה. כלומר רק בין מעסיק לבין עובד. עם זאת, לאורך השנים חובת עריכת הליך שימוע שינתה את צורתה, וכיום חובה זו חלה, בנסיבות מסוימות, גם במקרים שלא מתקיימים יחסי עבודה פורמליים.

2. ביום 5.7.2020 התקבל בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין פורץ דרך, ע"ע 47271-06-18 הפוטה נ' התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ וחברת החשמל לישראל בע"מ, מיום 5.7.20 (פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד הפוטה"), שקבע באופן מפורש שחובת השימוע חלה, בנסיבות מסוימות, גם על מזמין שירותים ביחס לעובדי קבלן המוצבים במתקניו, וזאת למרות שבפועל לא מתקיימים יחסי עבודה בין מזמין השירותים לעובדי הקבלן (הם מועסקים ע"י קבלן השירותים/כח אדם). במקרה שנדון בתיק זה, בית הדין הארצי חייב את מזמין השירותים (חברת החשמל) ואת קבלן השירותים (חברת התאמה) לשלם לעובד הקבלן פיצוי בסך 30,000 ₪ בשל אי עריכת שימוע טרם הפסקת הצבתו בעבודה במתקני חברת החשמל.

3. מדובר במקרה בו חברת החשמל ביקשה להפסיק את שיבוצו של עובד קבלן במתקניה לאחר שהוצב שם מעל 20 שנים (ולאחר מכן גם פוטר מעבודתו ע"י קבלן השירותים). החלטה זו התקבלה לאחר שהתגלו חשדות בדבר דיווחים כוזבים של שעות נוכחות ע"י עובד הקבלן.

4. בית הדין קבע כי שבנסיבות העניין היה על חברת החשמל ועל קבלן השירותים לבצע שימוע משותף לעובד הקבלן בטרם הופסק שיבוצו לעבודה במתקני חברת החשמל, במיוחד לאור תקופת השיבוץ הארוכה, החשדות שהתגלו כלפיו (שלא התבררו באופן מלא) והעובדה שמדובר במעסיק המהווה גוף ציבורי.

5. בית הדין דן דחה את טענת חברת החשמל, לפיה היא רשאית (בהתאם להסכם השירותים עם קבלן השירותים) לבקש להפסיק שיבוצו של העובד במתקניה ואינה חייבת במתן הסברים. בית הדין קבע שבנסיבות העניין, ולמרות הוראות ההסכם המסחרי בין הצדדים, היה על חברת החשמל לנמק בפני העובד ובפני קבלן השירותים מדוע היא מבקשת להפסיק את שיבוצו של העובד ולאפשר לעובד הקבלן להגיב, וזאת טרם קבלת החלטה סופית בדבר הפסקת השיבוץ.

6. בפסיקה זו הודגש כי אין בהטלת חובת השימוע על מזמין השירותים כדי לפטור את הקבלן המעסיק את העובד (חברת התאמה) מביצוע שימוע בעצמו, או כדי להעיד על קיומם של יחסי עבודה בין מזמין השירותים (חברת החשמל) לבין עובד הקבלן. הודגש שהיה על הקבלן (כמי ששימש המעסיק הפורמלי של עובד הקבלן) לסייע לעובד הקבלן למצות את זכות השימוע מול מזמין השירותים, לרבות בירור החשדות ומתן הזדמנות להתמודד איתן ולהזים אותן.

7. אף שמדובר בפסיקה חדשנית, קדמו לפסיקה זו החלטות דומות, שבטאו את גישת המשפט הישראלי בכללותו, ואת גישת משפט העבודה בפרט, לפיה לכל אדם, קל וחומר לעובד בנסיבות שבהן פיטוריו עומדים על הפרק, יש זכות להשמיע את עמדתו בטרם מתקבלת החלטה בעניינו.

8. כך, בינואר 2019 חייב בית הדין הארצי לעבודה את מדינת ישראל לשלם לעובדת קבלן (שהוצבה לעבוד כמאבטחת בלשכת רישום אוכלוסין בכפר סבא) פיצוי בסך 20,000 ₪ בשל כך שבזמן אמת לא נתנה לעובדת הקבלן הסבר מדוע ביקשה מקבלן השירותים להפסיק את הצבתה כמאבטחת בלשכת רישום האוכלוסין [ע"ע 71801-09-16 גטה נ' ע.מי.ש.ב. שרותים בע"מ, מיום 21.1.2019 (פורסם בנבו)].

במקרה זה בית הדין אמנם לא דן באופן ענייני בשאלה האם מזמין השירותים (מדינת ישראל) היה חייב בביצוע שימוע לפני שביקש את הפסקת שיבוצה של העובדת, אך קבע באופן מפורש שדי בכך שמזמין השירותים לא מסר לעובדת בזמן אמת את הסיבות בגינן ביקש את הפסקת שיבוצה לעבודה אצלו (כך שיתאפשר לה להתמודד עם ההסבר ולנסות לשנות את ההחלטה), כדי לחייב את מזמין השירותים לשלם לעובדת פיצוי כספי. 

9. בפסיקות קודמות יותר קבע בית הדין הארצי, שבנסיבות מסוימות עשוי מזמין שירותים להיות חייב בביצוע שימוע (בהיקף מסוים) לעובד קבלן לפני הפסקת שיבוצו במתקניו [בר"ע 67901-03-17 מל"מ מערכות בע"מ ואח' נ' שפר, מיום 17.5.17 (פורסם בנבו); ע"ע 11997-12-13 חברת החשמל בע"מ נ' נאידורף, מיום 13.2.2018 (פורסם בנבו)].

באותן החלטות נקבע כי בד"כ מדובר בנסיבות שבהן לעמדתו של מזמין השירותים יש משקל מכריע בהפסקת שיבוצו של עובד הקבלן במתקניו או בשינוי מהותי של תנאי העבודה של עובד הקבלן. לשם הדוגמא, מדובר במקרים בהם הפסקת השיבוץ עלולה להוביל ברמת ודאות גבוהה לפיטורי עובד הקבלן או לפגיעה משמעותית בתנאי עבודתו בעתיד או שהפסקת השיבוץ נובעת מטעמים שעלולים להטיל דופי בעובד (לדוגמא במקרה של חשדות להפרת אמון).

10. לפי פסיקת בית הדין הארצי, השאלה האם מזמין שירותים חייב לקיים שימוע לעובד קבלן שמוצב במתקניו תלויה במספר שיקולים: תפקידו של עובד הקבלן, משך הצבתו של עובד הקבלן במתקניו של מזמין השירות (ככל שמדובר בתקופה ארוכה, הדבר עשוי להצדיק חובת שימוע), הסיבות לסיום הצבתו של עובד הקבלן אצל מזמין השירות (ככל שמדובר בטעמים שיש בהם כדי להטיל דופי בעובד הקבלן, הדבר עשוי להצדיק חובת שימוע) והאפשרות כי נוכח סיום ההצבה יפוטר עובד הקבלן (ככל שהפסקת השיבוץ אצל מזמין השירותים תגדיל את סיכויי פיטוריו של העובד, הדבר יצדיק חובת שימוע).

במסגרת זאת, בית הדין הארצי קבע כי "אין דומה מקרה שבו תפקידו של עובד הקבלן לשמש כממלא מקום לתקופות קצרות, או שעבד תקופה קצרה אצל המשתמש, שבמהותה היא תקופת ניסיון, למקרה שבו עובד הקבלן הוצב במשך תקופה ממושכת אצל המשתמש; אין דומה מקרה שבו עניינה של ההחלטה היא שינוי לא מהותי בתנאי העסקתו של העובד, לבין החלטה שמשנה באופן מהותי את תנאי ההעסקה; אין דומה מקרה שבו ההחלטה על הפסקת הצבה מתקבלת עקב רה-ארגון או צמצום פעילות הקבלן במקום העבודה, לבין מקרה שבו נדרשת הפסקת הצבתו של עובד הקבלן מטעמים הקשורים להתנהלותו של עובד הקבלן, ובמיוחד עת מיוחסים לו מעשים חמורים. בכל מקרה, עובד הקבלן זכאי לקבל הסבר להחלטתו של המשתמש, ולהגיב לה." (פס"ד הפוטה). 

11. בכל מקרה, כאמור לעיל, הודגש בפסיקות הללו, שהטלת חובת שימוע על מזמין שירותים אינה מובילה בהכרח להכרה בקיומם של יחסי עבודה בין מזמין השירותים לבין עובד הקבלן. שאלה זו תיבחן בנפרד, ובהתאם למבחני הפסיקה הרלוונטיים.

12. כאמור, מדובר בשינוי פורץ דרך. ראשית, משום ששינוי ההלכה קובע שמזמין השירותים עשוי להיות חייב בביצוע שימוע למרות שבפועל לא מתקיימים יחסי עבודה בינו לבין עובד הקבלן (כמו גם שאי ביצוע שימוע לעובד קבלן, עלול לגרור חיוב לשלם פיצוי כספי לעובד הקבלן). שנית, ההלכה החדשה בעצם פוגעת בזכויות מזמין השירותים עפ"י הסכם המסחרי שכרת מול קבלן השירותים ופוגעת בעצמאות מזמין השירות לנהל את ספקי השירות שלו (בהסכמים אלה בד"כ נתונה למזמין השירות היכולת להפסיק המשך שיבוצו של עובד קבלן במתקניו, ובד"כ הקבלן מבצע את בקשת מזמין השירותים). 

13. בנקודה זו, ניתן לתהות מה תהיה עמדת בית הדין לעבודה בנסיבות בהן מזמין שירותים יבקש, משיקולים מסחריים, להפסיק התקשרות ארוכה עם קבלן שירותים שהציב עובדים קבועים במתקניו. האם בנסיבות כאלה מזמין השירותים יהיה חייב בביצוע שימועים לעובדי הקבלן? האם ניתן לקיים את חובת השימוע באופן של שימוע לקבלן השירותים בעצמו (כגורם שמייצג את עובדי הקבלן שהוצבו במתקני מזמין השירותים)? האם צריך לקיים שימועים פרטניים או שניתן להסתפק בשימועים קבוצתיים לקבוצות עובדים בעלי מאפיין משותף?

אני סבור כי במקרים כאלה יידרש בית הדין לייצר איזון בין הזכויות המסחריות של מזמין השירותים בהתאם להסכם המסחרי מול קבלן השירותים, אל מול זכותו של עובד הקבלן שההחלטות לגביו יתקבלו באופן הוגן- כל זאת, במטרה למנוע מצב שבו הכוונה הטובה (לשמור על זכותו של עובד הקבלן) לא תגרום לפגיעה רוחבית לא רצויה בכלל עובדי הקבלן בישראל (לדוג' באופן של סירוב קטגורי של מזמיני שירות לאפשר לעובדי קבלן להיות משובצים זמן רב במקום עבודה אחד). במקרה כזה, בסופו של יום, הדבר עלול דווקא להזיק ליציבות התעסוקתית של עובדי קבלן רבים (שכן מזמיני שירות ימנעו מצב שבו עובד קבלן יוצב לעבודה במתקן עבודה אחד וקבוע לאורך זמן). 

14. מכל מקום אנו מזמינים אתכם להתייעץ עמנו לפני קבלת החלטה בנוגע לסיום התקשרות עם עובד קבלן שירותים.

15. למען הסר ספק, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158

חובת שימוע – היום גם לעובדי קבלן ועובדים במיקור חוץ Read More »

בישראל מקובל לשלם לחלק מהעובדים תשלום המוכר כדמי חגים. מי זכאי לקבל דמי חגים? מהם תנאי הזכאות? מהו היקפה של הזכות? האם מגיע תשלום גם עבור ימי חול המועד? מה לגבי עובדים במשרות חלקיות (סטודנטים למשל)? מה לגבי עובדים שאינם יהודים?

​מקור הזכות

המקור החוקי לתשלום דמי חגים הוא בצו ההרחבה הכללי בעניין דמי חגים (צו הרחבה – הסכם מסגרת 2000, מיום 21.6.2000), וכן בצווי הרחבה אחרים החלים בענפי עבודה ספציפיים (למשל אבטחה, ניקיון, בניין ועוד).

דמי חגים משולמים לעובדים בשכר שעתי/יומי/קבלני. עובדים בשכר חודשי/גלובאלי אינם זכאים לתשלום דמי חגים.

בנקודה זו נציין שמטרת תשלום דמי חגים היא להשוות בין תנאי השכר של עובדים חודשיים/גלובאליים- ששכרם לא נפגע בשל אי יכולתם לעבוד בחגים- לעובדים בשכר שעתי/יומי/קבלני- ששכרם כן נפגע בחגים, משום ששכרם נגזר משעות העבודה בפועל.

התנאים הכלליים לתשלום הזכות

עפ"י רוב, הזכאות לתשלום דמי חגים מותנית במספר תנאים:

  1. וותק עבודה של לפחות 3 חודשים.
  2. העובד לא נעדר בסמוך ליום החג (יום קודם או יום אחרי) אלא באישור המעסיק.
  3. לא ישולמו דמי חגים עבור ימי חג שחלים בימי מנוחה או בימים בהם באופן רגיל העובד לא היה אמור לעבוד בהם.

דמי החגים משולמים עד למקסימום 9 ימי חג מוגדרים לעובדים בני כל הדתות, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים (בצווי ההרחבה מפורטים כל החגים הרלוונטיי). לצורך נוחיות הדיון נמנה את החגים בדת היהודית: שני ימי ראש השנה, יום כיפור, חג ראשון ושני של סוכות, חג ראשון ושני של פסח, יום העצמאות וחג השבועות. בנקודה זו חשוב להעיר שלא ישולמו דמי חגים עבור חגים אחרים (למשל חנוכה ופורים), לרבות לא עבור ימי חול המועד.

שוויו של יום חג

תשלום דמי החגים הינו תשלום בשווי יום עבודה "רגיל". כלומר, תשלום שעות עבודה הרגילות בהן העובד היה אמור לעבוד (נגזר מהיקף המשרה הרגיל של העובד בשנה האחרונה) וללא תוספות שכר (למשל, נסיעות, עמלות, שעות נוספות וכו'). יחד עם זאת, העובד והמעסיק רשאים להסכים ביניהם (בד"כ במסגרת הסכם העבודה) שדמי החגים יכללו רכיבי שכר נוספים.

הכללת עמלות ברכיב דמי חגים

למרות האמור לעיל, קיימת אפשרות כי בנסיבות מסוימות, ובד"כ חריגות, עובד יכול להיות זכאי לתשלום רכיבי עמלות. מדובר במקרים בהם העובד יצליח להוכיח ששכרו נפגע משמעותית בשל היעדרותו מהעבודה בחג. במקרה כזה, ייתכן שהעובד יהיה זכאי לחלק יחסי מהעמלות (כנגזרת של ממוצע העמלות היומי ששולם לו לאורך שנת העבודה האחרונה).

דמי חגים מהווים "שכר עבודה"

כאמור לעיל, דמי החגים מהווים "שכר עבודה" לכל דבר ועניין. כפועל יוצא מכך, יש לבצע הפרשות סוציאליות (פנסיה, פיצויים השתלמות) גם מרכיב זה. כמו כן, אי תשלום דמי חגים מהווה גם הלנת שכר, ובנסיבות של אי תשלום דמי חגים יחולו בנושא הכללים של הלנת שכר.

עובדים שאינם יהודים

עובדים שאינם יהודים רשאים לבחור לנצל את זכותם לדמי חגים בחגי הדת שלהם או לחילופין בחגי ישראל (בצווי ההרחבה בנושא מפורטים החגים הלא יהודיים המוכרים לעניין).

מומלץ לבצע את הבחירה כבר במסגרת הסכם העבודה בתחילת תקופת העבודה. במידה שהעובד לא בחר בחגי דתו, הוא יהנה מדמי חגים בדומה לעובד יהודי, וחגי דתו יחשבו כימי עבודה רגילים.

מניעת כפל תשלום ביחס לעובדים שאינם יהודים

ככל שעובד שאינו יהודי בוחר לנצל את הזכות לדמי חגים בחגי דתו, ניצב המעסיק בפני דילמה כיצד לפעול בנוגע לימי העבודה בתקופת חגי ישראל, שאז סגירת מקום העבודה נכפית על העובד הזר (שכן הוא מוכן לעבוד בחגי ישראל).

במקרה כזה, כדי למנוע מצב של כפל תשלומי שכר (שכר עבודה בגין סגירת מקום העבודה בחגי ישראל ודמי חגים במועדי חגי העובד הזר), מומלץ לכלול בהסכם עם העובד הוראה לפיה העובד בוחר לנצל את זכותו לדמי חגים בחגי דתו וכי היעדרות במועדי חגי ישראל תיזקף על חשבון ימי חופשה.

לחילופין, ככל שהדבר לא התבטא בהסכם בין הצדדים, רשאי המעסיק, בכפוף למתן התראה בזמן סביר מראש, ותוך התחשבות בשיקולי העובד, להודיע לו כי בשל סגירת מקום העבודה בחגי ישראל, היעדרותו מהעבודה תיזקף על חשבון ימי החופשה. מומלץ כמובן לתעד את הדברים בכתובים.

מקומות עבודה שמקובל לעבוד בהם 6/7 ימים

במקומות בהם עובדים 6 ימים בשבוע וכן במקומות עבודה שעובדים בימי שבת, העובדים, שנוהגים לעבוד בימי שישי ושבת, ונמנעה מהם אפשרות העבודה בשל החג, זכאים לדמי חגים גם אם החג חל ביום שישי או ביום שבת.

עובדי משמרות

זכותו של עובד במשמרות שלא שובץ לעבודה בסמוך לחג (לפני או אחרי) לא תיפגע, והוא יהיה זכאי לדמי חגים חרף ההיעדרות בסמוך לחג.

בנוסף, עובד במשמרות, שהיקף עבודתו לא נפגע בשל החג (לדוגמא משום שהשלים את משמרות העבודה שהחסיר בשל החג), גם הוא יהיה זכאי לדמי חגים מלאים (ההנחה היא שעובד כזה נאלץ לעבוד באופן מאומץ ולהוסיף משמרות עבודה, כדי לכפר על המשמרות שהפסיד עקב החג).

שכר העבודה בחג

בדומה למקובל בעבודה בסופי שבוע, עובד שנדרש לעובד בחג או שיום העבודה שלו חרג מעבר לזמני כניסת החג, זכאי לתשלום מיוחד עבור שעות העבודה לאחר כניסת החג- בדומה לעבודה בשבת.

עובד שלא מעוניין לעבוד בחג

עד ה- 1.1.19 עובד כזה נדרש להודיע למעסיק, בטרם קבלתו לעבודה, ולכל המאוחר בפעם הראשונה שנדרש לעבוד בשבת/בחג, שמצוות דתו אוסרות עליו לעבוד בחג/שבת. החל מיום 1.1.19 עובד רשאי לסרב לעבוד בשבת או בחג, ולא חייב להוכיח שהוא שומר מצוות (חריג לכך הוא במקרה שמדובר במקומות עבודה המוגדרים "חיוניים", לדוג' בתי מלון, ייצור חשמל, ביטחון).

היעדרות מהעבודה בערב החג

היעדרות מהעבודה בערב החג אינה מזכה בדמי חגים. היעדרות בערב החג נחשבת לחופשה בתשלום (עם קיזוז יום חופשה מהחופשה הצבורה) או חופשה ללא תשלום. כדי למנוע אובדן יום חופש מלא (ע"ח יום עבודה חלקי בערב החג), בחלק מהמקרים מוסכם בין הצדדים (העובד והמעסיק), שלא יקוזז יום חופש מלא, אלא רק חלק ממנו- למשל קיזוז חצי יום חופש עבור ערב החג. מומלץ כמובן להסדיר את הנושא במסגרת הסכם העבודה.

שי לחג # דמי חג

דמי חג אינם "שי לחג". אלו שתי זכויות שונות ועצמאיות.

נוהג מתן שי לחג השתרש בשוק העבודה בישראל, ואף הפך לחובה חוקית בחלק מענפי העבודה (מכוח הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה). היקף החובה נגזר מהמקובל במקום העבודה או מהקבוע בהסכמים או בצווי ההרחבה הרלוונטיים. לפיכך, ייתכן, באופן תיאורטי, שבמקומות עבודה מסוימים מקובל לתת שי לחג רק בפסח (ולא גם בראש השנה), ומקומות עבודה אחרים בהם מקובל לתת שי בחגים נוספים ופחות שגרתיים (לדוג' פורים, חג המולד, שנה אזרחית חדשה). הכל, בכפוף לכך שלא מתבצעת הפרה של הסכם או צו הרחבה.

בברכת שנה טובה, מוצלחת ובריאה !!

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158

דמי חגים- היקף הזכות ותנאיה Read More »

Scroll to Top
גלילה למעלה