משרד עורך דין א. טסמה https://www.tessema.co.il/ עורך דין לדיני עבודה Sun, 30 Jul 2023 17:58:30 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.2 במגזר הציבורי תהיה תוספת, בפרטי לא: כמה דמי הבראה תקבלו בחודש הבא? https://www.tessema.co.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%93%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%aa%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%94%d7%91%d7%90/ Sun, 30 Jul 2023 17:35:28 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=2817 בחודשי הקיץ צפויים העובדים לקבל את דמי ההבראה השנתיים במשכורת, וכפי שפרסמנו ב-ynet, בעוד במגזר הציבורי הסכום ליום עלה באופן הדרגתי בשנים האחרונות, במגזר הפרטי הוא נותר כפי שהיה. איך מחשבים את התשלום, מי זכאי לו והאם ניתן להמיר אותו בנופש ארגוני? שאלות ותשובות עובדים רבים צפויים לקבל בחודשי הקיץ את דמי ההבראה שלהם. אולם […]

הפוסט במגזר הציבורי תהיה תוספת, בפרטי לא: כמה דמי הבראה תקבלו בחודש הבא? הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

בחודשי הקיץ צפויים העובדים לקבל את דמי ההבראה השנתיים במשכורת, וכפי שפרסמנו ב-ynet, בעוד במגזר הציבורי הסכום ליום עלה באופן הדרגתי בשנים האחרונות, במגזר הפרטי הוא נותר כפי שהיה. איך מחשבים את התשלום, מי זכאי לו והאם ניתן להמיר אותו בנופש ארגוני? שאלות ותשובות

עובדים רבים צפויים לקבל בחודשי הקיץ את דמי ההבראה שלהם. אולם בעוד שבמגזר הציבורי התשלום לכל יום הבראה עומד כבר עכשיו על 471 שקלים ליום, וסכום זה עלה בשנה האחרונה מ-449 שקל בהתאם להסכמים הקיבוציים, במגזר הפרטי התמונה שונה לגמרי. כפי שפרסמנו ב-ynet, העלאת סכום דמי ההבראה במגזר הפרטי מתעכבת בינתיים וככל הנראה לא תיכנס לתוקף גם במשכורות חודשי הקיץ הקרוב. הסיבה: חילופי האשמות בין ההסתדרות, ארגוני המעסיקים ומשרד העבודה.

אז איך מחשבים את דמי ההבראה ומה חשוב לדעת? גיבשנו מדריך שאלות ותשובות בסיועו של עו"ד אבי טסמה, מומחה לדיני עבודה ומייסד משרד עו"ד טסמה, המתמחה בייצוג עובדים ומעסיקים מדריך בנושא.

דמי ההבראה משמשים תחליף לנופש לעובדים, שבעבר מקומות העבודה נהגו לממן. המקור החוקי לתשלום דמי ההבראה הם הסכמים קיבוציים וצווי ההרחבה.

מי זכאי ואיך מחשבים?

לדמי ההבראה זכאים כל העובדים במשק, בתנאי שהשלימו שנת עבודה. יש לציין כי עובדי ניקיון זכאים להבראה מהיום הראשון, בשונה מהיתר שזכאים רק אחרי שהשלימו שנת עבודה.

דמי הבראה מחושבים לפי הנוסחה הבאה: (שווי יום הבראה) X (מס' ימי הבראה בכל שנה).

שוויו של יום הבראה במגזר הפרטי עומד היום על 378 שקל. במגזר הציבורי: 471 שקל.

היקף ימי ההבראה גדל עם שנות הוותק, ובקרב רוב העובדים זה נקבע לפי המדרגות הבאות: בשנת הוותק הראשונה – 5 ימים; בשנים 2-3 – 6 ימים; בשנים 4-10 – 7 ימים; בשנים 11-15 – 8 ימים; בשנים 16-19 – 9 ימים והחל מהשנה ה-20 – 10 ימים.

כלומר מי שעובד 20 שנה בחברה פרטית, יקבל 10 ימי הבראה כפול 378 שקל, שהם 3,780 שקל. מי שעובד במגזר הציבורי חמש שנים יקבל: 7 ימי הבראה כפול 471 שקל, שהם 3,297 שקל.

כאמור, בזמן שבמגזר הפרטי לא חל כל עדכון כבר שמונה שנים בסכום, במגזר הציבורי התשלום לכל יום הבראה עומד היום על 471 שקל ליום, וסכום זה עלה בכל שנה בשנים האחרונות בהתאם להסכמים הקיבוציים. אשתקד הושג למעשה הסכם להעלות את דמי ההבראה במגזר הפרטי עבור כל יום הבראה המגיע לעובד מ-378 שקל ל-400 שקל, אולם בשל העדר צו הרחבה חתום, בשלב זה הסכום עומד על 378 שקל ליום.

 

מה ההבדל בין עובד במשרה מלאה לחלקית לעניין דמי ההבראה?

עובד זכאי לדמי הבראה באופן יחסי להיקף המשרה שלו בפועל. לכן, אם מדובר בעובד בהיקף של 75% משרה, הוא יקבל רק 75% מדמי ההבראה.

מה לגבי עובדים בתפקידים בכירים או בשכר גבוה?

גובה השכר או בכירותו של העובד אינם רלוונטיים. לפי הוראות החוקיות היבשות, למנכ"ל ולעובד הזוטר ביותר בחברה ישולם אותו סכום של דמי הבראה בהתאם לוותק (אין איסור לשלם לעובד, בכל תפקיד שהוא, דמי הבראה גבוהים יותר מהחובה החוקית).

האם העובד והמעסיק יכולים להסכים ביניהם לוותר על דמי הבראה?

עו"ד טסמה מבהיר כי "הזכות לדמי הבראה היא אחת מ'זכויות הבסיס' שלא ניתן לוותר עליהן (בדומה לפנסיה, פיצויי פיטורים או חופשה). החוק לא מכיר בכלל בוויתור של העובד על דמי הבראה. לכן, אם דמי ההבראה לא שולמו, מכל סיבה שהיא, העובד יכול לדרוש אותם מהמעסיק".

האם אפשר לתבוע דמי הבראה לאחר סיום העבודה (בפיטורים או התפטרות)?

בסיום העבודה זכאי העובד לקבל את דמי ההבראה שטרם שולמו, בשנת העבודה האחרונה או בשנים קודמות. אם המעסיק נותר חייב דמי הבראה לעובד, העובד יהיה רשאי לתבוע בבית הדין האזורי לעבודה.

לגבי תקופת ההתיישנות לתביעת דמי הבראה, עו"ד טסמה מציין כי בשנים 2016-2017 תקופת ההתיישנות הוארכה משנתיים לשבע שנים, תחילה בהסכם קיבוצי (שנחתם ביולי 2016) לאחר מכן בצו הרחבה (שנחתם בינואר 2017).

לכן, עובדים שסיימו לעבוד לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (תלוי איפה הם עבדו), יוכלו לתבוע דמי הבראה רק עבור שנתיים אחורה. עובדים שהחלו לעבוד לאחר מכן, יוכלו לתבוע את דמי ההבראה משבע השנים האחרונות.

דמי הבראה - כתבה ידיעות אחרונות עורך דין דיני עבודה אבי טסמה
כתבה מתוך ידיעות אחרונות מאת עו"ד אבי טסמה

האם המעסיק יכול להחליט שהעובדים ייצאו לנופש ארגוני במקום לשלם להם דמי הבראה?

דרך נוספת לשלם את דמי ההבראה היא באמצעות מימון נופש לעובדים. כדי לבצע את התשלום באופן הבא, הדבר צריך להיעשות בתיאום מראש ובהסכמת העובדים ובעלות שלא תפחת מהסכום שהעובד היה מקבל במקום הנופש שהמעסיק מימן.

האם כמעסיק אני יכול לא לשלם דמי ההבראה כסכום חד פעמי אלא בפריסה שונה?

כן. בהסכמת העובד/ת. שיטה מקובלת היא לפצל את התשלום הגלובלי ל-12 תשלומים חודשיים, שמשולמים בשורה נפרדת בתלוש השכר.

מאמר זה נכתב ע"י עורך דין אבי טסמה באתר Ynet ובעיתון ידיעות אחרונות.

לקריאת המאמר באתר Ynet לחצו כאן.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטופס או בטלפון 050-7573158

הפוסט במגזר הציבורי תהיה תוספת, בפרטי לא: כמה דמי הבראה תקבלו בחודש הבא? הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
הסכם פרישה מרצון: ממה צריך להיזהר לפני שחותמים https://www.tessema.co.il/%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%aa%d7%99%d7%9e%d7%94/ Mon, 19 Jun 2023 12:40:43 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=2776 בשנה האחרונה, ובפרט בחודשים האחרונים, התפרסמו עוד ועוד ידיעות על האטה במשק ועל הליכי התייעלות, שכוללים גם פיטורי צמצום בהיקפים שונים. אם פיטורים "רגילים" (אפילו כשהם מוצדקים בגלל למשל תפקוד לקוי של עובד) חושפים את המעסיק לסיכון משפטי מסוים- כשמדובר בפיטורי צמצום הסיכון מוכפל פי כמה. אחד מהכלים העיקריים שהמעסיקים עושים בהם שימוש כדי לצמצם […]

הפוסט הסכם פרישה מרצון: ממה צריך להיזהר לפני שחותמים הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

בשנה האחרונה, ובפרט בחודשים האחרונים, התפרסמו עוד ועוד ידיעות על האטה במשק ועל הליכי התייעלות, שכוללים גם פיטורי צמצום בהיקפים שונים. אם פיטורים "רגילים" (אפילו כשהם מוצדקים בגלל למשל תפקוד לקוי של עובד) חושפים את המעסיק לסיכון משפטי מסוים- כשמדובר בפיטורי צמצום הסיכון מוכפל פי כמה.

אחד מהכלים העיקריים שהמעסיקים עושים בהם שימוש כדי לצמצם את הסיכון, הוא הסדרי פרישה או הסכמי פרישה ביקשנו מעו"ד אבי טסמה, מומחה לדיני עבודה, לתת דגשים למה אנחנו צריכים לשים לב אם מציעים לנו לחתום על הסכם פרישה מרצון.

מה זה הסכם פרישה מרצון?

מדובר בהסדרים במסגרתם העובד והמעסיק מסכמים ביניהם על סיום יחסי העבודה בהסכם ביניהם, שבמסגרתו העובד מוותר על תביעות עתידיות בתמורה למענק פרישה.

למה כדאי לחתום על הסכם פרישה?

האינטרס המשותף של הצדדים הוא הרצון להגיע לסיום מהיר, מכובד ו"נקי" של תקופת העבודה, מבלי "להתלכלך" בסכסוך משפטי. כך, העובד יכול להמתיק במעט את גלולת הפיטורים ולצאת לדרך חדשה עם עוד קצת כסף בכיסים, והמעסיק סיים את כל המחלוקות עם העובד.

למה כדאי לשים לב לפני שחותמים על הסכם פרישה?

אם במהלך תקופת העבודה העובד לא יודע להגיד בדיוק מהן הזכויות שהוא זכאי להן מהמעסיק (ורבים מהעובדים הם כאלה), קל וחומר שדקה לפני הפיטורים העובד יתקשה מאוד (אם בכלל יצליח) לדעת אילו זכויות ו/או כספים הוא יכול או היה יכול לקבל מהמעסיק.

עורך דין דיני עבודה אבי טסמה
עו"ד אבי טסמה | צילום: שחף הבר

לצערנו, בחלק מהמקרים מענק הפרישה משמש עלה תאנה, שמסתיר סכומי כסף נכבדים וזכויות רבות שהעובד לא מודע להם.

קחו דוגמא: עובד בשכר גלובלי של 12,000 שקלים ברוטו (שאינו מקבל תשלום עבור שעות נוספות), עובד בממוצע 1.5 שעות נוספות ביום. עובד כזה יהיה זכאי לאחר 5 שנים לסכום של יותר מ- 160,000 שקלים עבור שעות נוספות בלבד. כדי להמחיש את הנקודה, מענקי פרישה לעובדים אינם מגיעים דרך לסכומים כאלה, ורובם גם לא למחצית מהסכום.

בפרשת רוביו נ' מלון עכו ביץ' נדון מקרה דומה לדוגמא. מדובר בתיק שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שם דובר על עובד שקיבל מענק פרישה בסך 16,617שקלים, וכנגד זאת חתם על כך שאין לו עוד טענות או תביעות כנגד החברה.

זמן מה לאחר חתימת ההסכם, התברר לעובד שהוא עשה טעות, וכי הוא זכאי בפועל להרבה יותר מסכום מענק הפרישה ששולם לו. בתביעה שהעובד ניהל נגד המעסיק, חויב המעסיק לשלם לעובד סך של 149,355 שקלים.

לצערנו, במציאות לא כולם בקיאים בהוראות החוקיות, והדבר מייצר פתח לטעויות (מכוונות או לא מכוונות), ולעיתים מדובר בטעויות שעלות הרבה מאוד כסף, וחבל על כך.

מה חשוב לעשות?

דבר ראשון והכי חשוב, לא למהר לחתום.

לרוב העובדים אין ידע משפטי מתאים, וכל מקרה תלוי בנסיבות הייחודיות שלו, ולכן חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי טרם החתימה על הסכם כזה.

כמו כן, מן הסתם קצת קשה לפרט מראש את כל הנסיבות שיכולות להיות בעייתיות. לכן, כדי קצת לפשט את הדברים, להלן מספר אינדיקציות שיסייעו להבין האם מדובר בהסכם שיכול להיות בעייתי:

01
המעסיק מבקש מהעובד לחתום על וויתור על תביעות כתנאי לתשלום הכספים שהעובד זכאי לקבל ממילא, וללא קשר לוויתור על תביעות (למשל פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, פדיון יתרת דמי הבראה ועוד).

02
העובד לא קיבל מסמך ובו פירוט של כל הסכומים שישולמו לו כנגד החתימה ההסכם.

03
ההסכם לא ברור או חד משמעי- למשל אם לא ברור ממנו מה העובד מקבל תמורת ההתחייבות לוויתור על תביעות או מהם התנאים לקבלת מענק הפרישה.

04
ההסכם לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו- דוגמא נפוצה היא מקרה שבו המעסיק מסר לעובד את המסמך מבלי להסביר את המשמעויות שלו, למשל שהמסמך כולל התחייבות לוויתור על תביעות מצד העובד.

05
יש פגם במסמך הוויתור- למשל המסמך כולל נתונים אישיים שגויים או שהוא אינו חתום ע"י גורם מוסמך מצד המעסיק.

06
לאחר חתימת כתב הוויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.

חשוב להדגיש שבתי הדין לעבודה מכירים בכך שיש פערי כוח ומידע מהותיים בין העובד לבין המעסיק. לאור זאת, בתי הדין לעבודה נוהגים להכיר בחוקיות הסדרי פרישה הכוללים וויתור על תביעות, רק אם התקיימו בהם מספר תנאים:

01
ההסכם מפרט בכתב ובאופן ברור את כל ההסכמות.

02
ההסכם מפרט בכתב את כל הכספים שמגיעים לעובד, כולל פיצויי פיטורים וכל הסכומים שהעובד זכאי לקבל בגמר החשבון (העובד זכאי לקבל אותם ממילא, ואסור שהם יותנו בחתימה על וויתור על תביעות).

03
העובד מודע לזכויות שוויתר עליהן במסגרת הסדר הפרישה.

04
ההסכם נמסר לעובד לצורך בדיקה משלו, לרבות באמצעות עו"ד או כל איש מקצוע רלוונטי.

05
ההסכם נחתם ע"י העובד בהסכמה מלאה וללא הפעלת לחץ על העובד.

לסיכום, הסכמי פרישה שכוללים וויתור על תביעות כנגד מענק פרישה מקובלים בעולם העבודה. עם זאת, בשל האינטרסים המנוגדים ופערי הידע והכוחות שבין העובד למעסיק, חשוב לעצור רגע לפני החתימה על המסמך, ולנסות להבין במה מדובר, כולל פנייה לעו"ד, כדי למנוע אובדן של כספים וזכויות, שעשויים להיות בשווי עשרות ואף מאות אלפי שקלים.

מאמר זה נכתב ע"י עורך דין אבי טסמה באתר מאקו.

לקריאת המאמר במאקו לחצו כאן.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטופס או בטלפון 050-7573158

הפוסט הסכם פרישה מרצון: ממה צריך להיזהר לפני שחותמים הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
האם מותר עכשיו לחברה להכריח אותך לחזור לעבוד במשרד? https://www.tessema.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95-%d7%9c%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%97-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%9a-%d7%9c%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8/ Thu, 19 May 2022 14:34:04 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=1947 דעיכת הקורונה הובילה חברות הייטק רבות להחזיר את העובדים למשרדים במתכונת זו אחרת – למורת רוחם של לא מעט. אבל האם מותר לחברות לקבל את ההחלטה הזו חד-צדדית? האם זו הרעה בתנאים? והאם מותר להפלות בין עובדים בנושא? להמשך קריאת המאמר באתר גיקטיים האם מותר עכשיו לחברה להכריח אותך לחזור לעבוד במשרד? מאת עו"ד אבי […]

הפוסט האם מותר עכשיו לחברה להכריח אותך לחזור לעבוד במשרד? הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

דעיכת הקורונה הובילה חברות הייטק רבות להחזיר את העובדים למשרדים במתכונת זו אחרת – למורת רוחם של לא מעט. אבל האם מותר לחברות לקבל את ההחלטה הזו חד-צדדית? האם זו הרעה בתנאים? והאם מותר להפלות בין עובדים בנושא?

להמשך קריאת המאמר באתר גיקטיים
האם מותר עכשיו לחברה להכריח אותך לחזור לעבוד במשרד?

מאת עו"ד אבי טסמה

בעקבות משבר הקורונה שהגיח לעולם בתחילת שנת 2020, הסגרים וכללי הריחוק החברתי שהוטלו במדינות רבות, נאלצו מעסיקים רבים לאתר פתרונות, שיאפשרו את המשך הפעילות העסקית והעבודה, חרף המגבלות. אחת הדרכים הנפוצות – בעיקר בהייטק – היתה מעבר לעבודה מהבית, באופן מלא או חלקי – "מתכונת היברידית".

במשך הזמן, אפשרות העבודה מהבית הפכה מפתרון נקודתי לעת צרה לפתרון לגיטימי, שהביא אתו תועלות  חדשות. בימים אלו בעקבות הירידה בתחלואה התקבלו הנחיות חדשות שביטלו את מגבלות הריחוק החברתי, והדבר משפיע כמובן על עולם העבודה. התוצאה הישירה של הדבר התבטאה גם בצמצום הצורך להמשך העבודה מהבית, ובמקומות עבודה רבים – כולל בהייטק – החלה מגמה של חזרה לשגרת טרום הקורונה. דבר זה הוביל לשאלות רבות בעניין אפשרות ביטול העבודה מהבית, ובראשן השאלה האם מעסיקים רשאים לחייב עובדים לשוב לעבודה "רגילה" מהמשרד?

האם התחלתם לעבוד לפני הקורונה או אחרי?

בשונה ממדינות אחרות בעולם שבהן יש הוראות חוקיות המסדירות את נושא העבודה מהבית (לדוגמה צרפת ופינלנד), בישראל לא קיימת חקיקה בנושא (לרבות הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה רלוונטיים). לאור החוסר בחקיקה רלוונטית בישראל, בבואם להכריע בסכסוכים בעניין ביטול המודל ההיברידי, בתי הדין לעבודה יבחנו ככל הנראה את תום ליבם של הצדדים, ויבחנו האם מדובר בהחלטה עניינית והוגנת לאור שינוי הנסיבות בעניין הקורונה.

בתוך כך, חשוב להדגיש שמדובר בהחלטה שנמצאת בשיקול דעתו הבלעדי של המעסיק, זאת אומרת שההחלטה היא לעולם של המעסיק, ולא של העובד. באותה נשימה, חשוב לזכור שמן הסתם לא ניתן לחייב עובד להמשיך לעבוד בתנאים שאינם לרוחו, והעובד רשאי לבחור שלא להמשיך בעבודה לאור ביטול המודל ההיברידי (בכפוף כמובן למתן הודעה מוקדמת). עם זאת, בדומה לעניינים אחרים ביחסים שבין עובד למעסיק, הציפיה היא שהמעסיק יפעיל את סמכותו בתום לב, באופן הוגן, משיקולים ענייניים ותוך התייחסות להשלכות ההחלטה גם על ענייניו של העובד.

כך למשל, באשר ליחסי עבודה שהחלו טרם הקורונה ועברו לעבודה היברידית במהלך תקופת הקורונה, ניתן להניח שהירידה בתחלואה וביטול מגבלות הקורונה, מהוות שינוי נסיבות המצדיק, על פניו, את החזרה למתכונת העבודה הרגילה, טרם הקורונה.

בנוגע ליחסי עבודה שהחלו בתקופת הקורונה, מומלץ להבחין בין שני מצבים: מצב ראשון, שבו העבודה מהבית הוגדרה במפורש בהסכם העבודה כמצב זמני, לבין מצב שני, שבו זו מתכונת העבודה היחידה שהוגדרה בהסכם העבודה. במצב הראשון, ביטול מתכונת העבודה ההיברידית אמור להיות פשוט יותר, שכן הדבר הוגדר מראש כפתרון זמני. מנגד, המצב השני מאתגר יותר, שכן ביטול מתכונת העבודה ההיברידית עשוי להוות שינוי מהותי של תנאי העבודה ובהתאם לכך גם הרעת תנאים. ככל שההחלטה אכן תהווה הרעת תנאים, העובד יוכל לבטל את הסכם העבודה ולהתפטר בהתפטרות בדין מפוטר ולדרוש פיצויי פיטורים (ככל שלא חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים), ואף לתבוע את הפסד השכר (העתידי) שנגרם לו כתוצאה מביטול הסכם העבודה. לחילופין, ובעיקר במגזר הציבורי, בית הדין לעבודה עשוי אף להיעתר לבקשת העובד ולחייב את המעסיק להמשיך להעסיק את העובד במתכונת עבודה היברידית.

כך לדוגמה, אם בשיחות האישיות מתברר שעובד מסוים הסתמך על העבודה מהבית וביצע שינויים שונים במתכונת חייו או חיי משפחתו (למשל, שינוי מסגרת העבודה של בן או בת הזוג לצורך פיזור הילדים למסגרות), על המעסיק לשקול את העניין במסגרת כלל השיקולים ולייצר פתרון מתאים שיאזן בין אינטרס המעסיק לבין אינטרס העובד. לדוגמה, ניתן להורות שהשינוי ייעשה בהדרגה ולאורך זמן, כדי לאפשר לעובדים זמן התארגנות.

זהירות מאפלייה בין עובדים

מומלץ להקפיד על יצירת אחידות בין העובדים או קבוצות עובדים מוגדרות לפי מכנה משותף מסוים, ולהימנע מיצירת אפליה לא עניינית בין העובדים. מצד אחד, החלטה שרירותית שעובדים מסוימים יחזרו לעבודה מהמשרד, ואחרים ימשיכו באופן היברידי, עשויה להוות החלטה מפלה ובלתי חוקית. מצד שני, החלטה לפיה עובדים מסוימים ימשיכו בעבודה היברידית אם תפוקתם השתפרה במסגרת העבודה ההיברידית (ביחס לתקופת טרם הקורונה), לא בהכרח תהווה החלטה מפלה.

ככל שעולים נימוקים רפואיים (הרי הקורונה לא נעלמה באופן מוחלט מחיינו), כמובן שיש לקחת אותם בחשבון ולהתחשב בהם. חשוב לזכור שבאופן רגיל על המעסיק לפעול ליצירת סביבת עבודה בטוחה לעובדים (או בני משפחתם) בעלי סיכון בריאותי. כמובן שבנסיבות כאלה, מומלץ להיעזר בייעוץ רפואי מתאים לצורך קבלת החלטה בעניין החזרה לעבודה מהמשרד.

מומלץ גם לקבוע נהלים שיאפשרו מעבר לעבודה מהבית בנסיבות מסוימות שהדבר נדרש מנימוקים או נסיבות שונות, ולו כדי לאפשר מימד של גמישות בניהול כוח האדם ויצירת קריטריונים אחידים לעניין.

המעסיק קובע, אבל לא בכל מחיר

החלטה על חזרה לעבודה מהמשרד הינה על פניו החלטה לגיטימית בנסיבות העניין, שנמצאת בסמכותו הבלעדית של המעסיק. עם זאת, מעסיקים שלא יפעלו בהתאם למצופה מהם, עלולים להיקלע לסכסוכים משפטיים מיותרים, שגם עשויים להוביל לחיוב בפיצויים, נוסף על עלויות ניהול ההליכים המשפטיים.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון: 050-7573158

הפוסט האם מותר עכשיו לחברה להכריח אותך לחזור לעבוד במשרד? הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
פיטורי צמצום באמצעות הזום וההוראות החוקיות הרלוונטיות בישראל https://www.tessema.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a6%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97/ Wed, 29 Dec 2021 19:44:57 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=1892 במהלך חודש דצמבר 2021 פורסם ברשת סרטון שהפך לוויראלי, במסגרתו מנכ"ל בחברה אמריקאית הודיע במסגרת שידור לייב זום לכ- 900 עובדים על פיטוריהם המידיים. ימים ספורים לאחר מכן, התנהלות המנכ"ל היכתבה בו כמו בומרנג כאשר דירקטוריון החברה החליט להוציא את המנכ"ל לחופשה מיידית. המקרה הזה ממחיש בדיוק איך לא מבצעים פיטורים המוניים. עפ"י הפסיקה בישראל, […]

הפוסט פיטורי צמצום באמצעות הזום וההוראות החוקיות הרלוונטיות בישראל הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

במהלך חודש דצמבר 2021 פורסם ברשת סרטון שהפך לוויראלי, במסגרתו מנכ"ל בחברה אמריקאית הודיע במסגרת שידור לייב זום לכ- 900 עובדים על פיטוריהם המידיים. ימים ספורים לאחר מכן, התנהלות המנכ"ל היכתבה בו כמו בומרנג כאשר דירקטוריון החברה החליט להוציא את המנכ"ל לחופשה מיידית.

המקרה הזה ממחיש בדיוק איך לא מבצעים פיטורים המוניים.

עפ"י הפסיקה בישראל, הליכי התייעלות או צמצומים לא יהוו כשלעצמם תעודת ביטוח בדבר תקינות הפיטורים. לכן, אם החלטתם לבצע פיטורי צמצום או פיטורי התייעלות, עשו זאת בהתאם להוראות החוקיות, שנביא אותן כאן בקצרה.

בשונה מפיטורים "רגילים", מדובר בפיטורים שנובעים מתכנית כלכלית של המעסיק ולא עקב התנהלות ספציפית של העובד, ולכן הדרישות מהמעסיק מקלות יותר מהליכי פיטורים "רגילים". עם זאת, גם במקרים האלה יש לבצע הליכי פיטורים מלאים, לרבות הזמנה מנומקת לשימוע, הליכי שימוע פרטניים, עריכת פרוטוקול שימוע ומכתב פיטורים מנומק וענייני.

לפי הפסיקה, בפיטורי צמצום על המעסיק לציין בפני כל עובד ועובד שנכלל ברשימת המפוטרים מדוע הוא באופן אישי "זכה" להיכלל באותה רשימה. כבר נפסק בעבר לגבי מעסיקים שגיבשו רשימות מפוטרים באופן שרירותי או שמסרו מכתבי פיטורים שכללו רק נימוק לאקוני של התייעלות או צמצומים, כי מדובר בהתנהלות שאינה תואמת את הדין!

במקום זאת, ניתן לציין לדוגמא (במקרים המתאימים) שבעקבות תכנית הכלכלית החדשה תפקידו של העובד התייתר ולא נמצא לו תפקיד חלופי מתאים, או שבבחינת ביצועי כלל העובדים התברר שביצועי העובד נמוכים משאר העובדים בתפקיד דומה ועוד.

בנוסף על המעסיק לקיים הליך שימוע, הכולל הזמנה מנומקת לשימוע, לאפשר לעובד להיות מיוצג בישיבת השימוע, לשקול את טענות העובד בהליך השימוע (כך לדוג' אם לעובד יש נסיבות אישיות מיוחדות- היריון, חופשת לידה, מחלה, מצב אישי מיוחד ועוד- על המעסיק לקחת אותן בחשבון במסגרת קבלת ההחלטה בדבר הפיטורים כנסיבות שיצדיקו את ביטול הפיטורים ביחס לאותו עובד).

יודגש שבתי הדין לעבודה חייבו מעסיקים לשלם לעובדים פיצויים כספיים שיכולים להגיע לעשרות אלפי ₪ בשל ביצוע פיטורי צמצום או פיטורי התייעלות שלא לפי ההוראות החוקיות הרלוונטיות.

כך לדוגמא, ניתן לציין, בין היתר, מקרה בו מעסיק חויב לשלם לעובד פיצוי כספי בשל כך שזימן את העובד לשימוע "מהיום למחר" ונימק את הפיטורים בנימוק כללי של "סגירת תקן" ו"אי התאמה", מבלי שהסביר לעובד במה מדובר; מקרה אחר שבו התברר שהמעסיק יכול היה להציע לעובד תפקיד אחר, ובכך למנוע את הפיטורים, אך לא עשה זאת; מקרה שבו המעסיק ביצע שיחה מרוכזת לכלל העובדים במקום שיחות שימוע פרטניות; במקרה שבו התברר שאין קשר בין סיבת הצמצומים לפיטורי העובד עצמו; במקרה שבו המעסיק לא לקח בחשבון נסיבות אישיות מיוחדות; במקרה שבו זמן קצר לאחר פיטורי הצמצום המעסיק קלט עובד חדש לאותו תפקיד, במקום להציע לעובד שפוטר לחזור לתפקיד ועוד.

לסיכום, גם אם מטרתכם היא להבריא ולחזק את העסק או החברה, מומלץ להקפיד על קיום ההוראות החוקיות על מנת לבצע את הליכי ההבראה באופן המתאים ביותר, שגם יאפשר את המשך התפקוד התקין של הארגון, וזאת מבלי לחשוף את העסק או החברה לסיכון נוסף. כמובן שבמידת הצורך מומלץ לקבל הדרכה או ליווי משפטי מעו"ד לדיני עבודה ואנשי מקצוע מתאימים אחרים.

 

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון: 050-7573158

הפוסט פיטורי צמצום באמצעות הזום וההוראות החוקיות הרלוונטיות בישראל הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
אומיקרון, חיסון ופיטורים – האם ניתן בישראל לפטר עובדים לא מחוסנים? https://www.tessema.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%a4%d7%98%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a1%d7%a0%d7%99%d7%9d/ Wed, 29 Dec 2021 19:28:53 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=1883 בחודש דצמבר 2021 פורסם בכלי התקשורת שמספר חברות טכנולוגיה רב לאומיות (גוגל ואינטל) מתכוונות לפטר או להשעות ללא שכר עובדים שלא יחוסנו נגד ווירוס הקורונה, תוך שהן פועלות לפי המדיניות של הממשל האמריקאי. נשאלת השאלה, האם ניתן לנקוט במדיניות דומה בישראל? או שזו המדיניות ואף אחד לא אמר לנו? בתחילה, חשוב לציין שהגישה המקובלת בישראל […]

הפוסט אומיקרון, חיסון ופיטורים – האם ניתן בישראל לפטר עובדים לא מחוסנים? הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

בחודש דצמבר 2021 פורסם בכלי התקשורת שמספר חברות טכנולוגיה רב לאומיות (גוגל ואינטל) מתכוונות לפטר או להשעות ללא שכר עובדים שלא יחוסנו נגד ווירוס הקורונה, תוך שהן פועלות לפי המדיניות של הממשל האמריקאי.

נשאלת השאלה, האם ניתן לנקוט במדיניות דומה בישראל? או שזו המדיניות ואף אחד לא אמר לנו?

בתחילה, חשוב לציין שהגישה המקובלת בישראל היא שפיטורים הם "צעד אחרון" בד"כ, כאשר הנטייה היא להעדיף אמצעים אחרים, חריפים פחות, כגון העברה לתפקיד אחר, עבודה מהבית, חופשה בתשלום או ללא תשלום ועוד.

הדוגמא הכי טובה לכך היא גלי החל"ת (חופשה ללא תשלום) ששטפו את ישראל החל מחודש מארס 2020. על אף שהרעיון ספג לא מעט ביקורות, נראה שהמטרה העיקרית שלו- למנוע (או לפחות לצמצם עד כמה שניתן) פיטורים המוניים- הושגה.

דבר נוסף, בישראל אין כרגע חקיקה שתאפשר פיטורים בשל סירוב להתחסן, בשונה מהמצב המשפטי בארה"ב (שגם שם החקיקה בנושא לא סופית, ועומדת לדיון בבית המשפט), ולכן ניתן לומר שכרגע אין בסיס חוקי למדיניות עידוד חיסונים באופן ישיר כמו בארה"ב.

דוגמא נוספת שממחישה את המדיניות הישראלית שלא תומכת בשלילת זכויות מסרבני חיסונים, היא הביקורת הציבורית הרבה שהתקבלה בעקבות הרעיון של שלילת דמי אבטלה ללא מחוסנים- ביקורת שהובילה לביטול הרעיון.

כדי לנתח את המצב המשפטי בישראל, חשוב לציין שכיום במקומות עבודה רבים מקובל לבקש ממועמדים לעבודה ומעובדים להבהיר אם הם התחסנו או לא, ומעסיקים רבים מודים שהם מעדיפים עובדים מחוסנים (ולכל הפחות כאלה שיציגו תוצאות בדיקה שלילית כל מספר ימים).

נכון, ניתן לומר שעצם השאלה (התחסנת, או לא?) מהווה חדירה אסורה לפרטיות. אולם ממש במקביל ניתן לומר שמדובר בשאלה לגיטימית, שנשאלת לצורך שמירה על בריאותם של העובדים האחרים ויתר המבקרים במקום העבודה. אם כך, מהו האיזון הראוי בין הזכויות הללו?

בנקודה זו נזכיר, שכאשר בתי הדין לעבודה אותגרו בשאלה האם ניתן להשעות מהעבודה עובד שמסרב להתחסן ולהציג בדיקה שלילית (כמו במקרה של הסייעת במועצה מקומית צור יגאל – כוכב יאיר), ביה"ד לעבודה קבעו שהמעסיק רשאי להשעות עובד כזה מהעבודה ואף ללא שכר.

הנימוק העיקרי היה שזכותם של יתר העובדים לשמירה על בריאותם וחובת המעסיק לקיים סביבת עבודה בטוחה, עדיפות על פני הזכות לאוטונומיה וחופש העיסוק של העובד שמסרב להתחסן ולהציג בדיקה שלילית.

עם זאת, למרות שמעסיקים ישראלים כנראה לא יצהירו קבל עם ועדה שבכוונתם לעודד באופן אקטיבי התחסנות (באופן של פיטורי סרבני חיסונים), נראה שבפועל מעסיקים רבים יפעלו באופן דומה לאותן חברות אמריקאיות, בשינוי אחד ושהפיטורים יהיו ביחס לעובדים שגם יסרבו להציג בדיקות שליליות, וניתן לציין מספר סיבות:

ראשית, בתי הדין לעבודה לא רק שלא נפלו מהכיסא, הם אף הצדיקו מעסיק שהשעה ללא שכר עובדת שסירבה להתחסן ולהציג בדיקות שליליות. שנית, זכותו של המעסיק לנהל את העסק שלו כפי רצונו, ולא ניתן לצפות ממנו להמתין לעובד ולשמור לו על המשרה, במיוחד אם במשך זמן ההשעיה העובד או המשרה הופכים לפחות רלוונטיים לפעילות המעסיק. ייתכן שהדבר מקבל משמעות נוספת בתחומי עיסוק מסוימים ש"מתיישנים" מהר יותר, כמו בעולם הטכנולוגי או בהיי-טק.

לסיכום, כרגע, בין היתר לאור רמת ההתחסנות בישראל והתחלואה המועטה יחסית שיש בישראל, נראה שפיטורים בשל סירוב להתחסן לא יעברו את מבחן בית הדין לעבודה, וודאי כאשר יש אמצעים חמורים פחות שניתן לעשות בהם שימוש- חופשה, חל"ת עבודה מהבית ועוד. עם זאת, נראה שבתי הדין לעבודה יקבלו, בנסיבות מסוימות, פיטורים של עובד שמסרב להתחסן או להציג בדיקה שלילית.


מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון: 050-7573158

הפוסט אומיקרון, חיסון ופיטורים – האם ניתן בישראל לפטר עובדים לא מחוסנים? הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
מדריך / לא רק שי לחג: זכויות עובדים בחגים https://www.tessema.co.il/post21/ Wed, 25 Aug 2021 10:20:27 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=1837 מהם 'דמי חגים' ומי זכאי להם; האם מותר לחייב עובד לעבוד בחג; מי זכאי למתנה בחג ולמה זכאי עובד שאינו יהודי | עו"ד אבי טסמה על מה שכדאי לדעת לקראת חגי תשרי להמשך קריאת המאמר באתר דבר מדריך / לא רק שי לחג: זכויות עובדים בחגים חודש תשרי עמוס המועדים מתקרב, ועובדים רבים אינם מודעים […]

הפוסט מדריך / לא רק שי לחג: זכויות עובדים בחגים הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

מהם 'דמי חגים' ומי זכאי להם; האם מותר לחייב עובד לעבוד בחג; מי זכאי למתנה בחג ולמה זכאי עובד שאינו יהודי | עו"ד אבי טסמה על מה שכדאי לדעת לקראת חגי תשרי

להמשך קריאת המאמר באתר דבר
מדריך / לא רק שי לחג: זכויות עובדים בחגים

חודש תשרי עמוס המועדים מתקרב, ועובדים רבים אינם מודעים לזכויותיהם בימי החג. עו"ד אבי טסמה, מומחה לדיני עבודה המייצג עובדים ומעסקים, מסביר ל'דבר' מה כל עובד צריך לדעת לפני חגי תשרי.

מהם דמי חגים?

דמי חגים הוא תשלום עבור ימי החגים, לו עובדים זכאים מתוקף צו הרחבה שהתקבל בבית הדין לעבודה (צו הרחבה הסכם מסגרת– 2000). צו ההרחבה הזה מצייר כלל אצבע, שמורחב ומעודכן בפסיקות בית הדין לעבודה לאורך השנים. דמי החגים הם השכר הרגיל אותו היה העובד מקבל אילו היה מגיע לעבודה ביום בו חל החג, ללא הוצאות הנסיעה.

דמי חגים מגיעים רק עבור ימי החג בתשעה ימים בשנה: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני חגי סוכות, שני חגי פסח, יום העצמאות ושבועות. בחנוכה או בפורים למשל, לא מגיעים לעובדים דמי חגים. חשוב להדגיש שדמי החגים מגיעים עבור ימי החג בלבד, ולא עבור ימי חול המועד ויום ערב החג.

מי זכאי לדמי חגים?

מטרת דמי החגים היא יצירת שוויון בין עובדים חודשיים לעובדים אחרים באמצעות קבלת פיצוי עבור הפסד ימי עבודה. על כן, חלים מספר תנאים וכללים בדבר אילו עובדים זכאים לקבל את דמי החגים.

כדי להיות זכאי לדמי חגים, עובד צריך לעבוד באותו מקום עבודה לפחות שלושה חודשים, ושלא נעדר מהעבודה ביום שלפני וביום שאחרי החג. דמי חגים משולמים לעובדים שעתיים או יומיים, המקבלים שכר על פי שעות עבודתם, ולא שכר חודשי גלובלי. משמע, אם אני מקבל שכר חודשי קבוע, אני בעצם לא מפסיד ימי השתכרות בגלל החגים, ועל כן איני זכאי לדמי חגים.

לעובדים שעתיים בהיקפים משתנים, השכר מחושב לפי שתי גישות: ממוצע היקף שעות העבודה בשלושת החודשים האחרונים שלפני החג כפול גובה השכר השעתי ביום החג; או בחישוב של היקף העבודה הממוצע ביחס ל-12 החודשים שקדמו לחג.

עובדים במשרה חלקית העובדים בימים קבועים זכאים לדמי חגים רק אם החג נופל על אותו היום בו היו אמורים לעבוד. עובד במשרה חלקית שעובד באופן קבוע רק בימים שני ושלישי, זכאי לדמי חגים רק אם המועד חל באחד משני הימים האלה. גם במידה והחג חל ביום שישי, זכאים לדמי חג רק עובדים שעובדים במקומות עבודה שעובדים בשגרה בימי שישי.

עובדי משמרות שהמשמרות שלהם משתנות כן זכאים לדמי חגים, מכיוון שההנחה היא שחלות החג יש השפעה על יכולת ההשתכרות שלהם. לדוגמא, אם אני עובד כמלצר במסעדה, וכל שבוע מגיש משמרות, וכל שבוע המשמרות שלי שונות, כן אהיה זכאי לדמי חגים בהתאם לחישוב המתאים ביחס לשעות העבודה ולשכר שלי.

חשוב לציין שגם עובד קבלן זכאי לדמי חגים, ועליהם להיות משולמים על ידי מהקבלן אצלו הוא מועסק, בהנחה שהוא עומד בכל התנאים.

למה זכאים עובדים שאינם יהודים?

לעובד שאינו יהודי יש אופציה לבחור אם ירצה לנצל את זכותו לדמי חג בחגיו על פי דתו, או לנצל זכות זו בחגים היהודיים. על כל עובד להעביר למעסיק שלו בתחילת ההעסקה איזו מתכונת ירצה לנצל, ובדרך כלל, זה יקבע מראש ולא יהיה ניתן לשינוי.

אולם, במידה ועובד שאינו יהודי עובד בבית עסק יהודי שסגור בימי חג יהודיים ובחר לקבל דמי חגים בחגים של דתו, מקובל כי היעדרותו בימי החג היהודיים, בהם העסק סגור, תהיה על חשבון ימי החופשה.

עבודה בימי חג

אנו חיים במדינה יהודית דמוקרטית, שחגים בה נחשבים לימי מנוחה. על מנת לתמרץ מעסיקים שלא להעסיק עובדים בימי מנוחה, כל העובדים שעומדים בתנאי הזכאות זכאים לדמי חגים, גם אם מקום העבודה עובד במהלך החגים. זאת, בנוסף לשכר העבודה המוגדל (בסך 150% מהשכר הרגיל) לו זכאים עובדים עבור עבודה ביום מנוחה. תחום זה הוסדר בפסיקה תקדימית בבית הדין לעבודה לפני כשנה ועל כן המצב כיום שונה משהיה נהוג בעבר.

לפי הפסיקה העדכנית, מעסיק שרוצה להימנע מתשלום של דמי חגים בנוסף לתשלום 150% מהשכר הרגיל, צריך להוכיח שהעובד בחר באופן עצמאי, לעבוד בחג.

חשוב לציין כי אסור למעסיק לחייב עובד לעבוד ביום חגו או לא לקבלו לעבודה על רקע סירוב לעבוד בימי חג או שבת, והדבר יכול להיחשב לאפליה על רקע דתי. במקומות עבודה להם היתר לעבוד בימי חג ושבת, כגון חברות שמירה ואבטחה או בתי חולים ועוד, מצופה ממעסיקים להתנהג בהוגנות ולייצר מסגרת שתתאים גם לעובדים שומרי המצוות ולעובדים הלא יהודיים בימי חגם, ולעגן את ההסכמה או אי ההסכמה לעבודה בשבת או בחג בהסכם העבודה מראש.

חשוב לציין שבמידה והעובד עובד ביום בו אין תחבורה ציבורית, לפי פרשנות בית הדין לעבודה את צו ההרחבה בדבר תשלום הוצאות נסיעה לעבודה וממנה, על המעסיק לשלם לעובד את עלות הנסיעה הריאלית בפועל. משמע, בדרך כלל, עלות נסיעה של מונית מהבית למקום העבודה וחזור.

עבודה בערבי חג

כאמור, דמי חג משולמים רק עבור המועד עצמו ולא עבור ערב החג. לעניין זה, ערב חג הוא יום עבודה שלפני יום מנוחה, בדומה ליום שישי, בו מותרת העסקה של עד 7 שעות. במקומות עבודה בהם עובדים בערב החג, מקובל לאפשר לעובדים המעוניינים בכך לקחת חופשה ביום בו חל ערב החג, כשהעלות מתחלקת בין העובד למעביד.

בנוסף, כדאי להכיר שימי ערב חג יכולים להיות מוכרים כימי בחירה. עובד יכול לבקש מהמעסיק לנצל את זכותו ליום בחירה ולהיעדר מהעבודה באותו היום (על חשבון ימי החופשה הצבורים), בהודעה מראש של לפחות 30 ימים. אם העובד עשה זאת, על המעסיק לכבד את בקשתו של העובד.

מתנות בחגים ו"שי לחג"

בשונה מדמי חגים, אין הוראת חוק שקובעת שיש לתת לעובדים שי לחג. אולם, במקומות מסויימים בהם יש הסכמים קיבוציים או ענפיים כמו בענף הבניין, ענף הניקיון, ענף השמירה ועוד, ישנה חובה לתת שי לחג. בהנחה ואין הסכם קיבוצי או צו הרחבה מחייב, מה שקובע הוא מה שמקובל. במקום עבודה בו מקובל לאורך השנים לתת שי לחג בראש השנה ובפסח, על המעסיק להמשיך בנוהג.

ההוראה בדיני העבודה היא שיש לתת יחס שווה לעובדים. על כן אין לעשות אפליה במתן שי לחג, באופן שאינו ענייני. כלומר, מותר לתת שי שונה לחג לדרג ההנהלה ולדרג הנמוך יותר, או לתת שי לחג ביחס לאופי התפקיד או אופי העבודה (למשל, גובה השי לחג ניתן ביחס להיקף המשרה) כל עוד זה בהתאם למקובל במקום העבודה. אך אין להפלות על בסיס שאינו ענייני, כמו למשל מתן שי רק לשומרי מצוות, מתן שי רק לבעלי משפחות או מתן שי רק לקבוצת עובדים מועדפת.

חופשות מרוכזות

במקומות עבודה רבים מעסיקים נוהגים להוציא את כלל העובדים לחופשות מרוכזות, בדרך כלל בחגים בהם ישנה חופשה ארוכה כמו סוכות ופסח (אם מדובר בחופשה בת 7 ימים או יותר, על המעסיק להודיע על כך לעובדים 14 ימים מראש). כדאי לדעת כי במצב בו אין לעובד די ימי חופשה צבורים בכדי לצאת לחופשה המרוכזת, המעסיק לא יכול לחייב אותו לצאת לחופשה על חשבון ימי החופשה שלו ולהיכנס ליתרה שלילית של ימי חופשה. לכן, במקומות בהם יש חופשה מרוכזת, העובד זכאי לדרוש מהמעסיק שהחופשה תהיה על חשבונו.

דמי חגים בעבודה מהבית

אמנם לא נמצאים במשרד, אבל עבודה מהבית היא עבודה לכל דבר. ימי העבודה נמשכים, וחלות על עובדים ועל המעסיק אותן חובות וזכויות שהיו לפני כן (בשינויים קטנים, דוגמת הוצאות נסיעה). לכן, גם עובד מהבית זכאי לקבלת דמי חגים.

דמי חגים בבידוד, מחלה או חופשה

ימי מחלה וימי חופשה, ואף ימי בידוד או בידוד של ילד על פי תנאי הזכאות לתקופת מחלה עבור ימי בידוד (בידוד של העובד עצמו כל עוד לא נכנס לבידוד עקב נסיעה לחו"ל שלא לצורך עבודה, ובידוד של ילד עד גיל 16 או ילד בעל צרכים מיוחדים בכל גיל), נחשבים ימי עבודה לצורך צבירת ותק וזכויות, ולכן נחשבים ימי עבודה גם בעניין דמי החגים. לכן, היעדרות מעבודה בשל ימי מחלה או בידוד כזו לא תמנע את הזכאות לדמי חגים.

חל"ת, לעומת זאת, היא היעדרות בה אין צבירת ותק וזכויות, ועובד בחל"ת לא זכאי לדמי חגים.

*המידע לעיל הינו כללי בלבד. אין בו משום ייעוץ משפטי והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי*

הפוסט מדריך / לא רק שי לחג: זכויות עובדים בחגים הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
זכויות עובדים ביום הזיכרון ויום העצמאות https://www.tessema.co.il/%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90-2/ Tue, 13 Apr 2021 17:10:29 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=1808 ערב יום הזיכרון: ערב יום הזיכרון נחשב ליום עבודה רגיל. עובד המבקש להיעדר מהעבודה, צריך לבקש לשהות בחופשה. המעסיק רשאי לסרב לבקשה, וזאת אך ורק מטעמים ענייניים וסבירים. היעדרות ביום הזיכרון: עובדים שהם קרובי משפחה (הורה סבא/סבתא בן/בת זוג ילד/ה אח/ות) של חללי מערכות ישראל או של חללי פעולות איבה רשאים להיעדר מהעבודה, תוך שיהיו […]

הפוסט זכויות עובדים ביום הזיכרון ויום העצמאות הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

ערב יום הזיכרון: ערב יום הזיכרון נחשב ליום עבודה רגיל. עובד המבקש להיעדר מהעבודה, צריך לבקש לשהות בחופשה. המעסיק רשאי לסרב לבקשה, וזאת אך ורק מטעמים ענייניים וסבירים.

היעדרות ביום הזיכרון: עובדים שהם קרובי משפחה (הורה סבא/סבתא בן/בת זוג ילד/ה אח/ות) של חללי מערכות ישראל או של חללי פעולות איבה רשאים להיעדר מהעבודה, תוך שיהיו זכאים לשכר עבודה מלא (ללא קיזוז יום חופשה). יתר העובדים יכולים להיעדר מהעבודה באחת מהאפשרויות הבאות:

הראשונה, ניצול הזכאות לשהות בחופשה בימי בחירה (לכל עובד זכאות לבחור שני ימים בלוח השנה בהם הוא רוצה לשהות בחופשה, אחד הימים שהוכרו כימי בחירה אפשריים הוא יום הזיכרון. ככל שהעובד התריע 30 יום מראש על כוונתו להיעדר ביום הזיכרון, המעסיק חייב לאשר את החופשה).

השנייה, חופשה "רגילה" ביוזמת העובד ועל חשבון החופשה הצבורה (או העתידית), או כחופשה ללא תשלום. המעסיק אמנם רשאי שלא לאשר את החופשה, אך עליו לנמק זאת בנימוק ענייני וסביר.

השלישית, חופשה "רגילה" ביוזמת המעסיק, על חשבון החופשה הצבורה. ככל שלעובד אין חופשה צבורה, אזי שהחופשה תהיה על חשבון המעסיק, ולחילופין כחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד בלבד.

יום העצמאות: יום העצמאות נחשב ליום שבתון ללא הפחתה בשכר. בהתאם לכך, עובדים שעתיים או יומיים זכאים לקבל דמי חג בגובה השכר הרגיל (בתנאי שעבדו לפחות 3 חודשים במקום העבודה ולא נעדרו מהעבודה בימים הסמוכים לחג ללא אישור המעסיק). עובדים בשכר חודשי זכאים לקבל את שכרם הרגיל בכל מקרה.

שכר עבור עבודה ביום העצמאות: כאן ניתן לבצע חלוקה לשני סוגי קבוצות עובדים. הקבוצה הראשונה, היא עובדים המשתייכים לענפים שנקבע לגביהם כי ימשיכו לפעול בחג. עובדים אלה זכאים ל- 150% משכרם עבור עבודה בחג ובנוסף ליום חופשה חלופי. לחילופין, הם זכאים לתשלום של 200% מהשכר, ללא יום חופשה חלופי.

לאחרונה פסק בית הדין הארצי לעבודה כי עובד שעתי או יומי שנדרש לעבוד בחג בניגוד לרצונו, יהיה זכאי לתשלום של 150% בנוסף לתשלום של 100% מהשכר, כלומר 250% מהשכר. בשלב זה לא ברור האם ההלכה הזאת מתייחסת בנוסף גם לעובדים בשכר חודשי.

הקבוצה השנייה, היא יתר העובדים. לגבי קבוצה זו, אמנם קיימת פסיקה הקובעת שיש לשלם לעובדים כאלה 150% משכרם, אך לא מדובר בפסיקה מחייבת. בנסיבות אלו, אם אנו לוקחים בחשבון שעובדים הללו גם ככה מקבלים תשלום עבור יום העצמאות (אם כדמי חג ואם כשכר חודשי ללא הפחתה), נראה שעל המעסיק "לתמרץ" את העובדים הללו לוותר על החג ולהגיע לעבודה. בכל מקרה, עדיף להגיע להסכמות מראש בנושא זה.

מאמר זה נכתב ע"י עורך דין אבי טסמה ופורסם גם באתר מעריב
עובדים בימי הזיכרון והעצמאות? אלה הזכויות המגיעות לכם

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158

הפוסט זכויות עובדים ביום הזיכרון ויום העצמאות הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
פיטורי אישה בהריון עקב סגירת סניף https://www.tessema.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a1%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a0%d7%99%d7%a3/ Wed, 06 Jan 2021 08:54:03 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=368 גם במקרה של סגירת סניף החברה חשופה לתביעה במידה והיא מפטרת אישה בהיריון, אבל תכנון נכון וגמישות של שני הצדדים הובילו לפתרון מהיר ומשתלם חברת תחבורה גדולה נאלצה לסגור את אחד מסניפיה עקב הפסד במכרז. כתוצאה מכך, החברה החליטה לפטר את כל עובדי הסניף, בהם אישה שהייתה בחודש השישי להריונה.משרדנו ליווה את הליכי הפיטורים של […]

הפוסט פיטורי אישה בהריון עקב סגירת סניף הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

גם במקרה של סגירת סניף החברה חשופה לתביעה במידה והיא מפטרת אישה בהיריון, אבל תכנון נכון וגמישות של שני הצדדים הובילו לפתרון מהיר ומשתלם

חברת תחבורה גדולה נאלצה לסגור את אחד מסניפיה עקב הפסד במכרז. כתוצאה מכך, החברה החליטה לפטר את כל עובדי הסניף, בהם אישה שהייתה בחודש השישי להריונה.
משרדנו ליווה את הליכי הפיטורים של עובדי החברה ולאחר שהתברר לנו על כך שבין עובדי המטה המיועדים להיות מפוטרים הייתה גם עובדת בהיריון, הורינו ללקוח לעצור את הליך פיטוריה של העובדת, לצורך היערכות להגשת בקשה להיתר פיטורים ממשרד הכלכלה.

הדילמה שעמדה בפני החברה: מצד אחד הסניף בו עבדה העובדת נסגר ואין לחברה תפקיד חלופי לשבץ אותה בו. מצד שני, ללא היתר פיטורים של משרד הכלכלה, החברה לא יכולה לפטר את העובדת בגלל שהיא בהיריון.

במסגרת זאת, הבהרנו לחברה כי קיים חשש גדול שמשרד הכלכלה יתייחס לעובדה שמדובר בחברת תחבורה בפריסה ארצית רחבה (ואשר המשך העסקת העובדת לא אמור להוות נטל כלכלי כבד מידי עליה), ויחייב את החברה להמשיך להעסיק את העובדת עד 60 ימים לאחר סיום חופשת הלידה (כלומר לפחות עוד 8 חודשים), למרות שמעשית אין לחברה תפקיד חלופי להציע לה.

למרות שהחברה לא תכננה להציע לעובדת תפקיד חלופי, היא לבסוף עשתה כך והציעה לעובדת תפקיד אחר בסניף אשר היה מרוחק מביתה. העובדת לא הייתה מעוניינת לעבור לאותו הסניף.

בעצה אחת עם הלקוח, הגשנו למשרד הכלכלה בקשה להיתר פיטורים, אליה צירפנו אסמכתאות באשר למצבת העובדים שפוטרה בעקבות סגירת הסניף, אסמכתאות באשר להיצע התפקידים הקיים בחברה, ואסמכתאות באשר לניסיונות לשלב את העובדת בתפקידים אחרים (ניסיונות שלא צלחו).

לאחר הגשת הבקשה להיתר פיטורים, ניהלנו מו"מ עם העובדת, ובסופו של דבר הושגה פשרה לפיה החברה תמשיך להעסיק את העובדת עד למועד הלידה (עוד שלושה חודשים). בהמשך לסיכום זה, ערכנו הסכם פשרה מתאים עם העובדת והגשנו אותו למשרד הכלכלה, אשר אישר אותו ונתן היתר לפיטורי העובדת לאחר הלידה בהתאם לסיכום בין הצדדים.

אם החברה הייתה מפטרת את העובדת ללא קבלת היתר ממשרד הכלכלה, הייתה החברה מסתכנת בביצוע פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים, וככל הנראה גם הייתה נתבעת ואף מחויבת לשלם פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים לעובדת, וזאת בנוסף לסיכון של אישום פלילי בשל פיטורי עובדת בהיריון.

כך שעצתנו חסכה מהחברה תביעה שהייתה עלולה לעלות בכסף וזמן רב וכן לפגוע במוניטין שלה.

תכנון חכם וגמישות יכולים לחסוך למעסיק הרבה כאב ראש בכל הקשור לפיטורי עובדים. מהצד השני, כדאי לעובדים לברר את כל זכויותיהם, גם במקרה של סגירת סניף.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158

הפוסט פיטורי אישה בהריון עקב סגירת סניף הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
פיטורי עובד שניצל את מלוא המחלה שלו https://www.tessema.co.il/%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%95/ Wed, 06 Jan 2021 08:53:53 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=359 חברה גדולה בתחום התקשורת, ביקשה לסיים העסקתו של עובד שנפצע בתאונה. לפי המידע שנמסר לנו מאותה החברה, מדובר בעובד ששהה שבועות רבים באי כושר עבודה, מיצה את ימי המחלה הצבורים שלו, והונחה ע"י הרופא התעסוקתי לעבוד בתפקיד שאינו כולל הרמת משאות. לפני מחלתו, העובד הועסק בתפקיד טכנאי התקנות רשתות אלקטרוניות, תפקיד הדורש הרמת משאות (בין היתר […]

הפוסט פיטורי עובד שניצל את מלוא המחלה שלו הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

חברה גדולה בתחום התקשורת, ביקשה לסיים העסקתו של עובד שנפצע בתאונה. לפי המידע שנמסר לנו מאותה החברה, מדובר בעובד ששהה שבועות רבים באי כושר עבודה, מיצה את ימי המחלה הצבורים שלו, והונחה ע"י הרופא התעסוקתי לעבוד בתפקיד שאינו כולל הרמת משאות.

לפני מחלתו, העובד הועסק בתפקיד טכנאי התקנות רשתות אלקטרוניות, תפקיד הדורש הרמת משאות (בין היתר ארגז כלים, סולם וכד'), לאור הנחיות הרופא העובד לא יכול היה לחזור לעבוד בתפקידו. בנוסף, לחברה לא היה תפקיד חלופי מתאים בו ניתן לשלב את העובד בהתאם למגבלותיו הרפואיות.

לאחר שבחנו את עובדות המקרה, הבהרנו לחברה כי על פי הפסיקה בנושא, ככל שעובד אינו יכול לשוב לתפקידו בשל מצב רפואי, על החברה לבצע מאמץ כדי לאתר עבורו תפקיד מתאים, או לחילופין לייצר עבורו סביבת עבודה מתאימה שתאפשר את קליטתו בחזרה לעבודה, וזאת בהתאם להוראות חוק זכויות לאנשים עם מוגבלויות וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסרים להפלות עובדים בשל מגבלתם הרפואית, ומחייבים מעסיקים להתאים את מקום העבודה לעובדים בעלי מוגבלויות.

המלצנו לחברה לבצע בדיקה מקיפה באשר לתפקידים החלופיים הקיימים בחברה, ולתעד במסמכים את הבדיקות הללו כדי שבשעת הצורך, ככל שהעניין יגיע להליך משפטי, תוכל החברה להראות שהיא ביצעה מאמץ אמיתי לשלבו בחזרה לעבודה.

הבהרנו לחברה שהיא חשופה לתביעה, כי למרות שהעובד מיצה את תקופת המחלה שלו, פיטוריו בנסיבות אלו עלולים להוביל להליכים משפטיים. בסיום הליכים אלה היה סיכוי סביר כי החברה תחויב לשלם לעובד פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים. במיוחד לאור העובדה שמדובר בחברה גדולה המעסיקה אלפי עובדים, אשר אמורה לספוג את הנטל הכלכלי של התאמת תפקיד לעובד עם מוגבלות.

לאחר מו"מ עם עורכי הדין של העובד, הגענו להסכמה לפיה יחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו בהסכמה, וכי העובד יקבל פיצוי בגובה 2 משכורות (כ- 12,000 ₪), וזאת לסילוק מלא וסופי של המחלוקות בנושא.

העובדה שבסופו של יום יחסי עבודה הסתיימו בהסכמה ותוך מתן פיצוי נמוך יחסית, חסכה לחברה עשרות אלפי שקלים שהיא הייתה מוציאה על ניהול הליכים משפטיים ותשלום פיצוי לעובד לאחר הליך משפטי.

ניהול משא ומתן נכון וגמישות מצד הצדדים יכולים לסיים את המחלוקת בין העובד למעביד בצורה שתהיה מוצלחת עבור שניהם.

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158

הפוסט פיטורי עובד שניצל את מלוא המחלה שלו הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
"הקורונה" איננה מילת קסם – התמודדות עסקים עם הצורך לבצע פיטורי צמצום והפרות חוזים לאור משבר https://www.tessema.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/ https://www.tessema.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/#comments Wed, 06 Jan 2021 08:53:12 +0000 https://www.tessema.co.il/?p=317 1. קיימת אמירה מפורסמת הקובעת כי "זמנים נואשים, דורשים צעדים נואשים" (desperate times call for desperate measures). 2. בתקופות משבר (כמו הקורונה) מעסיקים רבים נדרשים לבצע צעדי צמצום והתייעלות בהוצאות, לרבות במצבת העובדים (שכן מרכיב עיקרי בעלויות תפעול העסק הוא עלויות שכר). 3. המעסיק נדרש לקבל החלטות בשאלות לא פשוטות. למשל, האם להפחית 10% משכרם […]

הפוסט "הקורונה" איננה מילת קסם – התמודדות עסקים עם הצורך לבצע פיטורי צמצום והפרות חוזים לאור משבר הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>

1. קיימת אמירה מפורסמת הקובעת כי "זמנים נואשים, דורשים צעדים נואשים" (desperate times call for desperate measures).

2. בתקופות משבר (כמו הקורונה) מעסיקים רבים נדרשים לבצע צעדי צמצום והתייעלות בהוצאות, לרבות במצבת העובדים (שכן מרכיב עיקרי בעלויות תפעול העסק הוא עלויות שכר).

3. המעסיק נדרש לקבל החלטות בשאלות לא פשוטות. למשל, האם להפחית 10% משכרם של כל העובדים או לפטר חלק מהם? איך קובעים מי מפוטר ומי ממשיך לעבוד? מה אומרים לעובדים שנכללו ברשימת המפוטרים? האם צריך לקיים שימוע בכלל (הרי מדובר בצמצומים הכרחיים)? האם ניתן לקיים שימוע קבוצתי לכל קבוצת המפוטרים? מה אומרים לעובדים שממשיכים לעבוד? מה מגיע לעובדים שעוזבים? מתי מקיימים את השיחות האלה? ועוד.

4. ניסיון העבר מלמד שבסיומו של משבר חמור, כזה שמשתק את המשק (כמו לדוג' מלחמות), מתחיל גל של תביעות משפטיות, לרבות בתחום דיני העבודה.

5. אם כך, כיצד נערכים ומבצעים את ההחלטות באופן נכון, ולפחות באופן שימנע או יצמצם את הסיכון בתביעות משפטיות או יקל את ניהולן (ובכך יצמצם את הסיכוי שייפסק פיצוי)?

הקורונה אינה מילת קסם

6. נכון, ווירוס הקורונה די טרף את הקלפים ויצר מציאות חדשה. עם זאת, 'משבר הקורונה' איננו מילת קסם שתשמש שכפ"ץ מפני טענות לפיטורים לא חוקיים או החלטות שרירותיות.

7. דווקא בעיתות משבר, נדרש מהמעסיק לנהוג בהוגנות, שכן המשבר משפיע גם על העובד. לכן, גם בפיטורי צמצום או צעדי התייעלות, חובה להקפיד על מתן הזמנה מנומקת לשימוע, קיום ישיבת שימוע בצורה הוגנת ומכילה, עריכת פרוטוקול והחלטה עניינית ומנומקת לאחר מכן.

8. בהתאם לכך, ככל שיתברר כי מעסיק ניצל את משבר הקורונה כדי לפטר או להרע את תנאי העבודה, הוא עלול למצוא עצמו מחויב לשלם פיצויים כספיים נכבדים בתביעות מול עובדיו.

ההבדל שבין שיקולי פיטורי צמצום לפיטורים "רגילים"

9. בעוד שבפיטורים "רגילים" עילת הפיטורים קשורה בעובד עצמו, בתפקודו ובהתנהגותו, בפיטורי צמצום העילה קשורה בעיקר במעסיק, שנדרש לצמצם את מצבת כח האדם.

10. לכן, במקרה של פיטורי צמצום, על המעסיק להסביר בנימוקים ענייניים (הן בהזמנה לשימוע והן בהחלטת הפיטורים) מדוע הוחלט לבצע את פיטורי הצמצום, ולהתייחס, בין היתר, לנקודות הבאות:

א. מהן הנסיבות שהובילו להחלטה לבצע צעדי צמצום והתייעלות (חובה שיהיה קשר בין הנסיבות לבין צעדי הצמצום או ההתייעלות. לדוגמא, סביר להניח שבית הדין לעבודה יחשוד באותנטיות של פיטורי צמצום בשל וירוס הקורונה ברשת שופרסל או רמי לוי, או בענף אחר שלא ניזוק במשבר הקורונה).

ב. מדוע דווקא העובד הזה נכלל ברשימת מפוטרי הצמצום (לדוגמא, משום שהוחלט לסגור את המחלקה בה עבד או לבטל את הפונקציה/תפקיד בארגון, משום שאין אפשרות להציע תפקיד חלופי משום שהתפקוד שלו פחות טוב ביחס ליתר העובדים ועוד).

ג. על המעסיק לקחת בחשבון את המאפיינים האישיים של העובד (גילו, המצב המשפחתי, המצב הכלכלי, המצב הבריאותי ועוד), שכן אם יש צורך לבצע פיטורי צמצום, עדיף שהם יבוצעו ביחס לעובד שייפגע מהם באופן פחות חמור.

ד. לקיים שיחת שימוע פרטנית ולא קבוצתית (כמובן לאחר שנמסרה לעובד הזמנה לשימוע פרק זמן סביר לפני ישיבת השימוע, כמצוין לעיל).

ה. לערוך פרוטוקול שיתעד את טענות העובד והמעסיק בשימוע.

ו. לשקול את טענות העובד בשימוע, ולמסור החלטה מנומקת בתוך פרק זמן סביר לאחר ישיבת השימוע.

מדוע חשוב להקפיד על הכללים

11. באופן רגיל, בתי הדין נוטים לחייב מעסיקים בתשלומי פיצויים לעובדים בנסיבות בהן מתברר שהיו ליקויים בהליך הפיטורים. סיכון זה גדל, באופן טבעי, בנסיבות של פיטורים מרובים ומהירים. יתירה מזאת, מבחינת בית הדין לעבודה, גם אם מתברר כי הליכי הצמצומים היו נדרשים (ואף הכרחיים), הדבר לא יכול "להכשיר" הליך פיטורים לא תקין, ובתי הדין לעבודה נוהגים לפסוק פיצויים גם במקרים כאלה בהם צעדי ההתייעלות והצמצומים מוצדקים.

12. כדי להמחיש את הסיכון במקרה של אי הקפדה על הכללים, נציין מקרה שנדון בביה"ד לעבודה בחיפה שבו מעסיק חויב לשלם פיצויים בסך של כ- 76,000 ₪ לעובדת שפוטרה במסגרת פיטורי צמצום. למרות שבית הדין הכיר בצורך של המעסיק לבצע את פיטורי הצמצום, התברר כי הליך הפיטורים של העובדת היה לקוי (סע"ש 21130-11-15‏)‏.

קיימות דוגמאות רבות נוספות בהן ביה"ד חייב מעסיקים לשלם לעובדים פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים אך ורק משום שהליך פיטורי הצמצום נעשה בצורה לא תקינה. כך, ניתן לציין, בין היתר, מקרה בו המעסיק זימן את העובד לשימוע "מהיום למחר" ונימק את הפיטורים בנימוק כללי של "סגירת תקן" ו"אי התאמה", מבלי להסביר במה מדובר (סע"ש 60484-12-16), מקרה בו המעסיק לא הציע לעובדת משרה חליפית (ע"ע 133/09), מקרה בו המעסיק ביצע שיחה מרוכזת לכלל העובדים במקום שיחות שימוע פרטניות (סעש 55156-02-18‏), מקרה בו התברר שאין קשר בין סיבת הצמצומים לפיטורי העובד עצמו (סע 47298-08-15‏) ועוד.

איך עושים את זה נכון

13. אל תפעלו על אוטומט! פיטורי צמצומים/התייעלות הם פיטורים מאוד מורכבים, קשים וכואבים לאנשים ולארגון! מומלץ להיכנס להליך לאחר מחשבה ותכנון עמוק שמתייחסים לכל עובד המועמד לפיטורים, וזאת בשים לב לשיקולים כלכליים, משפטיים, פסיכולוגיים ועוד. מומלץ כמובן להתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים (עו"ד דיני עבודה, ייעוץ עסקי, רו"ח).

14. במקרים מסוימים עדיף להגיע להסדרי פרישה מתאימים ובכך לחסוך התדיינויות משפטיות ועלויות מיותרות (במקרים רבים, זה הפתרון הטוב ביותר).

קורונה אינה מילת קסם, גם בעסקים

15. כלל האצבע שאוזכר למעלה בקשר להסכמי עבודה, קרי, "קורונה אינה מילת קסם", נכון ואף ביתר שאת, גם לגבי חוזים והתחייבויות אחרות. בתקופה האחרונה נתקלים בעלי עסקים רבים בתופעה ההולכת וגוברת של לקוחות/ספקים/שותפים שלא מקיימים התחייבויות/חוזים/הסכמים (בין שנחתמו לפני או בתוך תקופת הקורונה) תוך שימוש ב"מילת הקסם" – "קורונה" בדרך כלל יחד עם הסבר שמדובר ב-"כוח עליון" (Force Majeure).

16. אז האם לרוץ ישר להליכי גבייה (מכתבי התראה מעו"ד, בתי משפט, לשכות הוצאה לפועל) או שהצדק הוא עם המפרים ואין לנו מה לעשות ומדובר בעוד הפסד של עסקה או חוב אבוד.

17. מה אומרים בתי המשפט? ראשית – החוק קובע כי הסכמים צריך לקיים בתום לב. לעצם העניין – עד כה בתי המשפט נתנו פסיקות שונות ובעצם הבהירו כי כל מקרה יבחן לגופו.

18. אז מה בוחנים – ניקח לדוגמא זמר שמודיע לחברת ההפקה על ביטול הופעה מתוכננת בגלל הקורונה -בית המשפט יבדוק את התקיימות כל שלושת הדברים הבאים: 1) האם לא ניתן היה לבצע את ההסכם? במקרה שלנו – אסור היה לפי החוק לקיים את ההופעה. 2) האם בזמן חתימת ההסכם יכול היה המפר לצפות את הקורונה והשלכותיה? כאן יבדקו מתי נחתם ההסכם. אם ההסכם נחתם בתחילת אפריל לגבי הופעה בסוף אפריל – אפשר לטעון שעל הזמר היה לצפות שאיסור ההתקהלות ימשך, אם מדובר על הסכם שנחתם לפני שנה – לא ניתן לטעון שהזמר יכול היה לצפות שמגיפה של פעם במאה תשתולל בזמן ההופעה. 3) והשאלה האחרונה היא אי יכולתו של המפר למנוע את הנסיבות המסכלות – לא מדובר בדרישה שהזמר יפתח חיסון לקורונה אך אם ניתן יהיה לקיים את ההופעה עם מסיכות לדוגמא – אז על פניו תנאי זה לא יתקיים והזמר יתבקש להורות לקהל להגיע עם מסיכות.

מה לעשות?

19.א. ככלל – בכדי לצמצם את שיקול הדעת של בית המשפט ראוי לפרט בחוזה עצמו רשימה של מקרים שהתרחשותם תהווה "כוח עליון" ולקבוע בחוזה את דרך ההתנהלות של הצדדים וההשלכות בקרות מקרה שכזה.

ב. ולגבי חוזים בתקופת הקורונה – אין סיבה להפסיק לעשות עסקים בתקופה זו מחשש שבית המשפט יאשר לצד השני להפר את ההסכם (להיפך יש הרבה מאוד הזדמנויות עסקיות שחבל לפספס!). לכן הצעד הנכון הוא להתייחס לבעיות בחוזה עצמו (גם לתרחיש האופטימי הצפוי גם להמשך המצב הקיים וגם להתדרדרות במצב הקיים והחמרת ההגבלות) וזאת באמצעות ניסוח מדויק ומקצועי של עו"ד מומחה בתחום החוזים.

20. לסיכום, גם כשמדובר במחלוקות בתחום העסקי, לא לפעול על אוטומט! מומלץ לקחת בחשבון את כל הסיטואציות האפשריות ונסיבותיה הספציפיות של כל התקשרות, ולפעול לאחר מחשבה ותכנון הצופה פני עתיד, לרבות סכסוכים ומחלוקות אפשריות (כמובן שגם כאן, מומלץ להיעזר בגורמי מקצוע מתאימים).

21. למען הסר ספק, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.

**סעיפים 15-21 למאמר נכתבו בסיועו של עו"ד גלעד בר-עמי מומחה לתחום המשפט המסחרי ודיני החוזים**

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158

הפוסט "הקורונה" איננה מילת קסם – התמודדות עסקים עם הצורך לבצע פיטורי צמצום והפרות חוזים לאור משבר הופיע לראשונה ב-משרד עורך דין א. טסמה.

]]>
https://www.tessema.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d/feed/ 1