1. כללי:
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט-1949 (להלן: "החוק") מעניק לעובדים המשרתים במילואים מספר הגנות, ובעיקרן קובע את האיסורים לפטר עובד בשל שירות המילואים, במהלך שירות המילואים, ובמידה ושירות המילואים עלה על יומיים רצופים גם בתקופה של 30 ימים ממועד סיום שירות המילואים (להלן: "התקופה המוגנת"). עפ"י הוראות החוק, ככל שמעסיק מעוניין לפטר עובד בתקופה האסורה לפיטורים עליו לפנות לוועדת התעסוקה בבקשה לקבל היתר פיטורים.

2. האיסור לפטר עובד בשל היעדרותו עקב שירות המילואים (ללא קשר לעיתוי הפיטורים):
החוק קובע כי פיטורי עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב שירות מילואים אסורים, ואם בכל זאת בוצעו הרי שהם בטלים. להלן הוראות סעיף 41א(א1):

"לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים."

3. האיסור לפטר עובד במהלך שירות מילואים ובמהלך 30 ימים לאחר המילואים:
בסעיף 41א(ב) לחוק נקבע כי פיטורי עובד במהלך שירות מילואים הם אסורים. מעבר לכך, ככל ששירות המילואים בו שירת העובד עלה על יומיים רצופים, אסורים הפיטורים גם בתקופה של 30 ימים מסיום שירות המילואים. במידה והמעסיק מעוניין לפטר עובד במהלך התקופה המוגנת, קובע החוק כי על המעסיק לפנות לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון ולבקש לקבל היתר פיטורים. במקרה שהמעסיק פנה בבקשה לקבל היתר, הוועדה תאשר את הבקשה להיתר מטעמים מיוחדים שיירשמו (המצדיקים את היתר הפיטורים דווקא בעיתוי הזה) ורק אם המעסיק הוכיח כי אין קשר בין המילואים לפיטורים. להלן הוראות סעיף 41א(ב) לחוק:

"(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולענין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים; לא תיתן הועדה היתר לפי סעיף זה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם הוכיח בעל המפעל כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים; הועדה תיתן את החלטתה, ככל הניתן, לאחר שתובא לפניה תגובת העובד."

4. הגשת תביעה לוועדת התעסוקה עקב פיטורים בניגוד להוראות החוק:
לפי סעיף 21(א) לחוק, עובד שפוטר בניגוד להוראות החוק רשאי להגיש תביעה לוועדת התעסוקה, ובמסגרתה לדרוש פיצוי בגובה של עד 5 משכורות, לפי השכר הממוצע במשק. עפ"י הוראות סעיף 21(א) לחוק ועפ"י הפרשנות שהוענקה לסעיף זה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ככל שוועדת התעסוקה מצאה כי הפיטורים בוצעו בניגוד להוראות חוק זה, הוועדה חייבת לפסוק את הפיצוי הכספי המקסימאלי (5 פעמים השכר הממוצע במשק), וכי היא רשאית לקבוע פיצוי מופחת מנימוקים מיוחדים שיירשמו. להלן הוראות סעיף 21(ג) לחוק הקובע את סמכויות וועדת התעסוקה בתביעה לפי חוק זה:

"(ג) מצאה ועדת תעסוקה שבעל מפעל לא קיים חובה המוטלת עליו כלפי התובע לפי חוק זה (בחוק זה – הנתבע), תיתן אחד מאלה:

(1) בהסכמת התובע – צו המורה לנתבע לקבל או להחזיר, לפי הענין, את התובע לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו להעסקה);

(2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו, ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות סעיף 41א – פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפי הגבוה מהם; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לענין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (בחוק זה – צו לפיצויים);

(3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו."

כמצוטט לעיל, חרף חובתה של הוועדה לפסוק את הפיצוי המקסמילי (5 פעמים השכר הממוצע במשק), החוק קבע כי הוועדה רשאית להפחית את גובה הפיצוי וזאת מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

בפסיקותיהם של וועדת התעסוקה ובתי הדין לעבודה בנושא נמצא כי בין המקרים בהם קיימת הצדקה להפחית את גובה הפיצוי הוא מקרה בו הפיטורים בוצעו בנסיבות מוצדקות במסגרתן לא הייתה ברירה אחרת מלבד ביצועם בעיתוי זה וכי אין קשר סיבתי בין שירות המילואים לפיטורים המבוקשים (לדוגמא, במידה והמעסיק פיטר את כל העובדים בשל סגירת בית העסק- למשל עקב פירוק חברה- או במקרים מובהקים של הפרת משמעת חמורה- למשל גניבה מוכחת). כמו כן, במקרים מסוימים וועדת התעסוקה מצאה לנכון להתחשב בתקופת עבודה קצרה של חייל המילואים כנימוק להפחתת הפיצוי (לדוג' וועדת התעסוקה מצאה לנכון לקבוע פיצוי מופחת במקרה בו מדובר בעובד שעבד רק 3 ימים). במקרים מסוימים וועדת התעסוקה מצאה לנכון להתייחס למצבו הכלכלי של המעסיק כנימוק להפחתת גובה הפיצוי (לדוג' אם חיוב המעסיק בפיצוי המקסימאלי עלול לפגוע ביציבותו הכלכלית של המעסיק).

5. בפיטורים בתקופה האסורה נטל ההוכחה על המעסיק כי אין קשר בין המילואים לפיטורים:
סעיף 41(ד) לחוק קובע כי בתביעות לפי חוק זה, נטל ההוכחה כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים מוטל על המעסיק. להלן הוראות סעיף 41(ד):

"בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי."

6. אחריות פלילית עקב עבירה על הוראות החוק:
מעסיק המפטר עובד בניגוד להוראות חוק זה גם מסתכן בחובת תשלום הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (קנס בסך של עד 75,300 ₪).

7. סיכום
החוק אוסר על פיטורים של עובד בקשר עם שירות המילואים, במהלך שירות המילואים ובסמוך לשירות המילואים. החוק קובע כי במקרים אלו, על המעסיק לפנות לוועדת התעסוקה כדי לקבל היתר פיטורים.

ככל שמעסיק פיטר עובד ללא היתר מוועדת התעסוקה, הוא עלול להיות מחויב בפיצוי בגובה של עד 5 פעמים השכר הממוצע במשק, וזאת גם אם אין קשר בין שירות המילואים לפיטורים וכן בתשלום קנס פלילי בסך 75,300 ₪.

על אף כל האמור לעיל, יודגש כי מעסיק רשאי למסור לעובד הודעת פיטורים במהלך התקופה המוגנת, זאת בתנאי שכניסת הפיטורים לתוקף (עפ"י הודעת הפיטורים) תחול לאחר התקופה המוגנת בחוק, קרי בחלוף 30 ימים לאחר סיום שירות המילואים.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי

מעוניינים בייעוץ משפטי? צרו קשר עם עו"ד אבי טסמה בטלפון 050-7573158